שוק ההון

כספים לפרישה (לא רק מקרן הפנסיה!)

תיק ההשקעות הוא ידידו הטוב ביותר של הפורש, במיוחד עבור חוסכים שחולמים על פרישה מוקדמת או פורשים שהגיעו לגיל פרישה עם חיסכון פנסיוני קטן במיוחד.

במאמרים הקודמים הצגנו מתודולוגיה לחלוקת כספי החסכונות שלנו באמצעות ארבע קטגוריות: כרית ביטחון, מטרות ספציפיות, כספים לפרישה והון חופשי. בפוסט הזה נתמקד בקטגוריה השלישית – כספים לפרישה.

כספים לפרישה הם כספים שאמורים לשמש אותנו באופן שוטף לאחר הפרישה או אפילו בפרישה מוקדמת. אלה לא עודפים שאנחנו יכולים לתת להם לצמוח מבלי לגעת בהם, ואלה גם לא כספים למטרות ספציפיות שעבורם נצטרך את כל סכום ההשקעה בבת אחת.

כספי פרישה אמורים לשמש אותנו למשיכות שוטפות, במנגנון קצבה או דמוי קצבה. באופן טבעי החיסכון הפנסיוני שלנו מוגדר ככספים לפרישה, זה הייעוד שלו. אבל כספים לפרישה לא חייבים להיות רק החיסכון הפנסיוני, מכמה סיבות:

  1. מי שרוצה לפרוש צעיר צריך שיהיו לו כספים פרטיים נוספים מלבד הפנסיה שיוכל להתקיים מהם, ובשאיפה רק מהתשואה שהם ייצרו מבלי "לאכול את הקרן".
  2. ייתכן והחיסכון הפנסיוני שלנו קטן יחסית ונרצה להוציא יותר מקצבת הפנסיה הצפויה לאחר הפרישה. לצורך כך נצטרך כספים פרטיים נוספים.
  3. מנגנון הקצבה של הפנסיה הוא מנגנון לא יעיל במיוחד. זה אומר שגם אם החיסכון הפנסיוני שלנו גדול כדי לקיים את כל צרכינו לאחר הפרישה, עדיין יותר משתלם לקחת קצבה קטנה יחסית, לנצל כל מיני אופטימיזציות מיסוי, ולהשלים את הקצבה עם משיכות של כספים פרטיים.

האם מלבד החיסכון הפנסיוני, עלינו להגדיר כספים נוספים ככספים לפרישה?

כדי לענות על השאלה, הבנה נבחן 3 מקרים:

  • מי שעובד ולא מתכוון להפסיק לעבוד בקרוב, ומשכורתו גדולה מהוצאותיו: במקרה זה אין צורך לעשות שימוש בכספים לפרישה בשלב זה של החיים, ולכן רק החיסכון הפנסיוני שלנו יקוטלג בתור כספים לפרישה.
  • מי שפרש  ושהכנסתו שאינה מעבודה (פנסיה/קצבאות) גדולה מהוצאותיו: גם הוא אינו זקוק לכספים נוספים בתור כספים לפרישה.
  • מי שפרש  או מתכנן לפרוש בקרוב והכנסתו שאינה מעבודה (פנסיה/קצבאות) קטנה מהוצאותיו, כלומר גם פורשים צעירים שעוד לא זכאים לקצבת פנסיה, וגם פנסיונרים שהקצבה לא מספיקה להם. גם אלו וגם אלו זקוקים להכנסה מחסכונות שאינם חסכונות פנסיוניים, ולכן יקטלגו חלק מכספיהם הפרטיים ככספים לפרישה.

איך נייצר "קצבה" מכספים שאינם פנסיוניים?

בנושא הזה נדון בהרחבה בהמשך, אך בשלב זה נציין שניתן למשוך אחוז מסוים מהתיק הפרטי ולייצר "קצבה עצמאית".

איך זה עובד?

לוקחים את ההון בעת הפרישה, מחשבים כמה זה X אחוז ממנו, מקבלים ערך מספרי, ואז מממשים ניירות ערך מהתיק כל שנה בשווי של אותו ערך מספרי (עם הצמדה לאינפלציה), ללא קשר למה שקורה בשוק. מה אמור להיות ה-x?

לרוב משהו בין 3-4% מההון בעת הפרישה. לפי מחקר טריניטי המפורסם, שיעור משיכה של 4% מההון בעת הפרישה שורד 30 שנה ב-95% מהמקרים, והוא מתאים לפרישה בגיל סטנדרטי (60-67). במרבית המקרים התיק גם גדל יותר מההון בעת הפרישה, למרות המשיכות.

לעומת זאת, פרישה בגיל צעיר יותר עם שיעור משיכה של 4% הופכת להיות מסוכנת, עם חשש שהכסף ייגמר "לפני שאנחנו ניגמר". לכן צריך לכוון לשיעור משיכה של כ-3% מההון בעת הפרישה, שהוכח כשורד אפילו 60 שנה ב-100% מהמקרים.

בואו ניקח דוגמא: שלומי חסך 6 מיליון שקלים. שיעור משיכה של 4% מההון (למשל אם שלומי פורש בגיל 65) אומר משיכה שנתית של 240,000 ₪ שהם 20,000 שקלים לחודש. שיעור משיכה של 3% (למשל אם שלומי פורש בגיל 45) אומר משיכה שנתית של 180,000 ₪ שהם 15,000 ₪ לחודש.

אם שלומי רוצה לפרוש צעיר ועדיין להיות מסוגל לקבל 20,000 ₪ לחודש ללא חשש, עליו לצבור 2 מיליון שקלים נוספים, כי 3% מ-8 מיליון שקלים נותנים 240,000 ₪ לשנה שהם 20,000 ₪ לחודש.

במה להשקיע את הכספים לפרישה?

בואו נעשה הפרדה בין כספים פרטיים שמשמשים לקצבה לבין כספים פנסיוניים. באופן מפתיע, מחקר טריניטי ומחקרים אחרים מראים שכספים (לא פנסיוניים) שמשמשים לקצבה, עם משיכה לפי כלל ה-3-4%, צריכים להכיל לפחות 50% מניות, כיוון שהקצאה מנייתית נמוכה מדי לא מייצרת מספיק תשואה ועלולה לגרום לחיסול מוקדם מדי של התיק.

ככל שההקצאה המנייתית גבוהה יותר כך התיק תנודתי יותר, והמשיכות השוטפות מהתיק מקשות עליו להתאושש ממשברים. אך יחד עם זאת, בשיעורי משיכה צנועים של 3-4%, אין כמעט שום הבדל בסיכויי השרידות של התיק בין תיק של 50% מניות ו-50% אג"ח לבין תיק של 100% מדדי מניות, וסיכויי השרידות גבוהים מאוד בכל מקרה.

לכן ההחלטה החשובה יותר בניצול כספים פרטיים למחייה שוטפת בעת הפרישה צריכה להיות בחירת שיעור המשיכה ופחות משנה הרכב התיק.

חשוב רק שהתיק יכיל לפחות 50% מדדי מניות, וגם 100% מדדי מניות למרבה הפלא זה בסדר גמור. ניתן כמובן להשקיע כספים המיועדים לפרישה באפיקים נוספים מלבד מניות ואג"חים, במיוחד אם הם לא מאוד קורלטיביים לשוק המניות, מה שמקטין את התנודתיות ומסייע בהפחתת הסיכון של התיק.

בחיסכון הפנסיוני לעומת זאת המצב שונה לחלוטין, לאחר הפרישה אין לנו יותר מדי שליטה בבחירת מסלול ואופן השקעת הכספים. נכון להיום 60% מכספי הפנסיה של הגמלאים מושקעים באג"ח מיועדות של המדינה שמספקים תשואה של כמעט 5% עם הצמדה למדד, והיתר בעיקר באפיקים סולידיים, והנחת התשואה הכוללת היא 4.26% צמוד למדד (מה שנקרא הריבית התחשיבית).

שיעור המשיכה של קצבת הפנסיה הוא כ-6-7%, כלומר גבוה כמעט פי שניים מהתשואה, מה שאומר שהכסף מתוכנן להיגמר לפי תוחלת החיים הצפויה. (איך בכל זאת הוא מובטח לכל החיים? בזכות הערבות ההדדית – מי שמאריכים ימים חיים ע"ח מי שנפטרו צעירים).

כאמור המנגנון הזה, שהוא בעצם מנגנון של אנונה, אינו יעיל במיוחד ונרחיב על כך עוד בהמשך.

ובמה להשקיע את החיסכון הפנסיוני עד הפרישה?

גובה הקצבה בפרישה נקבע עפ"י סך הצבירה שלנו במועד הגשת תביעת קצבת פנסיה (שהוא לרוב בגיל הפרישה, אך זה לא מחייב – ניתן לתבוא קצבה מתי שרוצים החל מגיל 60). לכן אנחנו רוצים שיהיה לנו סכום כמה שיותר גדול עד הפרישה, ואם הכסף יושקע באפיקים מנייתיים ויחטוף ירידה של 50% רגע לפני הפרישה, גם הקצבה שלנו תרד ב-50%.

לכן יש היגיון בהקטנה הדרגתית של החשיפה המנייתית בסמוך לגיל הפרישה. כמו שראינו, ב-4 התרחישים הגרועים ביותר בהיסטוריה לקח לשוק 12-14 שנים להתאושש ממשבר, ופחות מכך אם ממשיכים להכניס כספים לשוק בצורה עקבית. לכן הגיוני לומר שעד כעשור לפרישה (כלומר עד גיל 50-57) אין שום בעיה עם 100% חשיפה מנייתית, ובעשור האחרון כדאי להקטין בהדרגה את החשיפה המנייתית. באופן מאוד תמוה "מסלול תלוי גיל" לאלה שמתחת לגיל 50 כולל כ-45% מניות בלבד! (זה נושא נפרד שדנו בו ונמשיך לדון בו במסגרת הקמפיין לשיפור הפנסיה בישראל).

הפוסט הבא בנושא יעסוק בהון החופשי

רונן מרגוליס, מייסד חברת Simplifynance וקהילת המשקיעים הפאסיביים של ישראל, הוא המרצה והמתכנן הפיננסי המוביל בישראל בתחום ההשקעות הפאסיביות בשוק ההון, בלוגר מוביל בתחום, נשוי לרומי ואבא של עידן וליה. רונן הוא גיק פיננסי שמגיע מרקע של מחקר, סייבר והנדסת תוכנה, הוא נוהג להטיל ספק בהמלצות "מומחים", בודק מה באמת עובד בסטטיסטיקות ומחקרים, ומנגיש לציבור דרכי פעולה פשוטות מאוד לטיפול יעיל ורווחי בחסכונות שלנו. מאז שייסד את Simplifynance ב-2018 צבר קילומטראז' עשיר של הנחיית קורסים וסדנאות, עם אלפי בוגרים, גם מהקהל הרחב וגם בעשרות חברות הייטק מובילות. בנוסף סייע רונן, יחד עם צוות המתכננים הפיננסיים שלו, למאות משקי בית לקחת אחריות על עתידם הכלכלי בתכנונים פיננסיים ותכנוני פרישה.

רונן לקח על עצמו כשליחות להנגיש את הנתונים הללו לציבור בארץ בצורה פשוטה וברורה, והוא מעביר אותם בקורס השקעות ופנסיה שפיתח וכן בתכנונים פיננסיים אישיים.

ביקשתי מרונן הטבה עבור הגולשים באתר והוא הסכים לתת הנחה בגובה 20% בהרשמה לקורס וכן פטור ממע"מ לתכנון פיננסי אישי, למי שיציין כי הגיע מאתר "פנסיוני". לקבלת ההטבה הזינו קוד קופון "פנסיוני" בטופס ההרשמהלחצו לפרטים והרשמה לקורס | לחצו לקבלת פרטים ותיאום תכנון פיננסי אישי.

רוצים להגיע עם יותר כסף לפנסיה?
רוצים להפסיק לפחד מהחיסכון הפנסיוני?
אנחנו מזמינים אותך להגיע לפגישת תכנון פנסיוני אישית
למידע נוסף על שירות תכנון פנסיוני אישי https://pensuni.com/?page_id=7283

כספים לפרישה (לא רק מקרן הפנסיה!) by

רונן מרגוליס

רונן מרגוליס, מייסד חברת Simplifynance וקהילת המשקיעים הפאסיביים של ישראל, הוא המרצה והמתכנן הפיננסי המוביל בישראל בתחום ההשקעות הפאסיביות בשוק ההון, בלוגר מוביל בתחום, נשוי לרומי ואבא של עידן וליה. רונן הוא גיק פיננסי שמגיע מרקע של מחקר, סייבר והנדסת תוכנה, הוא נוהג להטיל ספק בהמלצות "מומחים", בודק מה באמת עובד בסטטיסטיקות ומחקרים, ומנגיש לציבור דרכי פעולה פשוטות מאוד לטיפול יעיל ורווחי בחסכונות שלנו. ב-2018 ייסד את Simplifynance ומאז צבר קילומטראז' עשיר של הנחיית קורסים וסדנאות, עם אלפי בוגרים, גם מהקהל הרחב וגם בעשרות חברות הייטק מובילות. בנוסף סייע רונן, יחד עם צוות המתכננים הפיננסיים של החברה, למאות משקי בית לקחת אחריות על עתידם הכלכלי בתכנונים פיננסיים ותכנוני פרישה. רונן בוגר שני תארים במדעי המחשב בהצטיינות מאונ' בר-אילן, הוא בעל ניסיון של כ-18 שנים במחקר ופיתוח, ובעל ידע נרחב, מעשי ותיאורטי, בשוק ההון, לרבות נתונים ומחקרים סטטיסטיים בתחום.

תגובות

  1. "…ב-4 התרחישים הגרועים ביותר בהיסטוריה לקח לשוק 12-14 שנים להתאושש ממשבר…"
    לא נכון. תבדוק את מדד ניקיי 225.

    1. מדובר במקרה ייחודי ועל כל פנים לא מומלץ לשים את כל הביצים במקום אחד כמו הניקיי. קנה סל עולמי או פצל בין הכלכלות הגדולות – ארהב, איחוד אירופי, יפן, בין וקצת מדינות מתפתחות. תמשיך לגוון עם קצת מזומן, קצת סחורה , קצת ריט, וקצת אגח זבל או אגחים ארוכים מאוד.

    2. אני מסכים עם עמי שכתב למטה. כשאמרתי "השוק" התייחסתי לשוק המניות האמריקאי, ומחקרים גם הראו שלטווח הארוך פיזור גלובלי שומר על התשואות של השוק האמריקאי, אך מקטין את התנודתיות. כך שגם אם הניקיי הוא דוגמא קיצונית, זה לא כ"כ משנה לנו כי אין סיבה שנשקיע רק בשוק היפני, או כל שוק ספציפי אחר.

  2. תודה.
    האם אשה נשואה גם חייבת בדמי ביטוח לאומי?
    תחת איזה סעיף ביטוח לאומי זה נכנס? הכנסות עבודה? מרכוש?

    1. תודה רונן על המאמר.
      כיצד לדעתך יש להתחשב במס רווחי הון ועמלות שונות החלות על המשיכה השנתית וההשקעה עולה?
      כיצד לשלב משיכות מחסכונות פטורים ממס (קרן השתלמות עד תקרה למשל)?

      1. היי רון,
        אפשר להתייחס בסימולציות שלנו למס רווחי הון, אבל המס שנשלם יהיה רחוק מאוד מ-25% על כל שקל שנמשוך, מכמה סיבות:
        1. מיסים משלמים רק על רווחים. אם למשל התיק שלנו הרוויח לאורך השנים 100% תשואה, אז על כל 100 שקל שנמשוך – 50 שקל הם הקרן המקורית ו-50 שקל הם רווח שימוסה ב-25%. כך שהמיסוי יעמוד על 12.5 שקל, שהם 12.5% מהסכום הנמשך ולא 25%.
        2. ניתן באמצעות ברוקר זר ובדרכים נוספות למכור קודם יחידות חדשות יותר שצברו פחות תשואה ויהיו חייבות בפחות מיסים (LIFO במקום FIFO).
        3. יש נק' זיכוי שניתן לקזז כנגד רווחי ההון, אם אין הכנסה חייבת נוספת.
        4. אחרי גיל 60 חבות המס על רווחי הון היא לפי מדרגות מס שולי ועד גובה מס רווחי הון, כך שמשלמים (אם אין הכנסה נוספת מעבודה) 10% מס, אח"כ 14%, 20% ורק אח"כ 25%.
        5. יש כמו שציינת אפיקים פטורים כמו קה"ש (שעדיף להשאיר כמוצא אחרון ולהתחיל למשוך ממנה רק אם חיסלנו לגמרי את התיק הממוסה – כיוון שבינתיים ממשיכים לצבור תשואה פטורה ממס).
        עם כל אלה ביחד, השפעת המיסוי על שיעור המשיכה בפרישה לא צפויה להיות גבוהה במיוחד.

  3. לגבי סעיף 4, מס לפי מדרגות- איך מיושם בפועל? ניתן לקבל אישור לניכוי במקור? מגישים דוח שנתי למס הכנסה והם מחשבים את חבות המס לפי מדרגות?

  4. מאמר נפלא… *מאוד* אוהב לקרוא אותך.
    קצת בולטת בהעדרה פסקה עם המוצרים הכי "נכונים" (האף שזה מאוד אינדיבידואלי לכל חוסך) לשים בהם כספים בצד ליום הפרישה (מוקדמת וגם אם לאו) מלבד קרן הפנסיה המוכרת.
    כמובן שבפסקה כזו הסעיף הראשון במעלה יהיה קצבת האזרח הותיק ("קצבת זקנה") של הביטוח הלאומי, ממנה לא ניתן להתעלם.
    לאחר מכן לדעתי האישית ובסדר הבא:
    1. קרן השתלמות – בתגובות נגעת בקרן השתלמות, שיכולה להיות רובד פנסיוני נוסף אם פועלים נכון, היות והרווחים בה פטורים ממס רווחי הון:
    "אפיקים פטורים כמו קה"ש (שעדיף להשאיר כמוצא אחרון ולהתחיל למשוך ממנה רק אם חיסלנו לגמרי את התיק הממוסה – כיוון שבינתיים ממשיכים לצבור תשואה פטורה ממס)".
    אם לא מושכים את הכספים שנמצאים בקרן ההשתלמות, גם הרבה אחרי אותם 6 שנים בהן היא מתנזלת וזמינה למשיכה – ניתן להשתמש בהם בעת הפרישה.
    כמובן שקרן השתלמות לא יודעת להעניק קצבה, אז פשוט מושכים חלק מהסכום פעם בשנה, או בכל חודש, או את כל הכסף כולו במטרה להעביר לתיק ההשקעות הפרטי.
    נדמה לי שזו פרקטיקה הגיונית.

    2. קופת גמל להשקעה – וכן, אני מכיר את המאמר שלך שזה מוצר גרוע…
    https://pensuni.com/?p=6212
    ועדיין, אני אישית כן בחרתי להפקיד לא מעט כספים פרטיים (כמובן שמהנטו שלי) לקופת גמל להשקעה.
    מוצר מנוהל עם דמי ניהול שיכולים להיות זולים למדי באופן יחסי (אני משלם 0.35% מהצבירה).
    הפלוס הענקי בקופת הגמל להשקעה, בהתעלם משאר מאפיינים בעייתיים, הוא הבטחת המדינה לקצבה פטורה ממס רווחי הון בעת משיכת הכספים כאנונה (="קצבה") החל מגיל 60 ומעלה.
    נקודה חשובה היא שאת הקצבה התיאורטית שפטורה ממס רווחי הון עפ"י הבטחת המדינה אפשר נכון להיום לקבל רק בהעברה של כל הכספים מקופת הגמל להשקעה למוצר משלם קצבה כמו קרן פנסיה (ואז מחלקים את כלל הכסף במקדם כדי להבין כמה כסף מקבלים בכל חודש), כי מקופת הגמל להשקעה עצמה עדיין לא ניתן לקבל קצבה פר סה.
    זה מוצר "בראש שקט" למי שלא מחפש להתעסק עם תיק השקעות פרטי.
    זו גם אפשרות לגטימית.

    3. תיק השקעות פרטי ממוסה במס רווחי הון – על זה כן דיברת.
    כספים שהופקדו לתיק השקעות פרטי יכולים לשמש כ"קצבה" (קצבה עצמאית במשיכה עצמאית פרטית) אם פשוט מושכים 3-4% מכלל הכספים מהתיק בכל שנה וחיים מהם (ומתפללים שהכסף בתיק לא ייגמר לפני שנמות כדי שנוכל להוריש חלק ממנו כקירות לילדים).

    שוב תודה על התוכן המאוד איכותי מר מרגוליס היקר.
    תענוג.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

Back to top button