מסחר בקריפטו בישראל

על מקומם של המטבעות הדיגיטלים במציאות הפיננסית של ימינו ועל הקשיים במימוש הרווחים במערכת הבנקאית המסורתית.
מאמר אורח מאת : פרופסור זיו רייך

המונח "קריפטו" עוטף את כולנו בשנים האחרונות. "ביטקוין", "איטריום" "קארדנו" ועוד מטבעות ששינו את עולם ההשקעות וגרמו לאנשים רבים להרוויח הרבה כסף באופן שאינו שגרתי. בהתחלה חשבו שמדובר בבועה ענקית שתתפוצץ לנו בפנים, אבל כיום זה נראה שהשוק הזה הולך וגדל, ונכנס חזק יותר לעולם ההשקעות. מטבעות וירטואליים נהיו דבר פופולארי מאוד בעולם כולו, בין היתר, גם בישראל. אזרחים רבים מושקעים במטבעות בסכומים גדולים. אך מה שווה ההשקעה ללא מימוש הרווח והתשואות?

שוק הקריפטו מונע מאלפי מטבעות. מוכרים יותר או פחות, אבל מבוסס בעיקר על מטבעות הביטקוין והאיטריום. כאשר ישנה נפילה בערך שני המטבעות המדוברים, כנראה נחווה נפילה בשוק כולו, וכך גם להפך. בעליית ערך אותם מטבעות בדרך כלל אנו נראה עליות שערים ברוב שוק הקריפטו.

אפשר ממש להשוות זאת למדדים מובילים כמו S&P500 בבורסת ניו יורק, או מדד תל אביב 35 בבורסה לניירות ערך בתל אביב. עולם ההשקעות מתבצע באופן מקוון בבורסות מסחר שונות באינטרנט, כאשר הגדולה שבהן נקראת "BINANCE". הפלטפורמה מדמה ממש מערכת בורסה שניתן לקנות בה אופציות, לסחור במטבעות ולשמור אותם בארנק וירטואלי שמוצע לכל משתמש.

כמו כן, הפלטפורמה מציעה המרה של מטבעות וירטואלים לכסף "אמיתי" כמו דולר, יורו, שקל וכדומה. כלומר, במידה ונרצה למשוך כסף לחשבון בנק מסוים, הבורסה תמיר עבורנו את ערך המטבע הוירטואלי לכסף אמיתי, ותשלח את הכסף בהעברה בנקאית רגילה. אבל, ויש כאן אבל גדול. זה נכון שכשאנחנו נותנים את ההוראה למשיכת כספים, "BINANCE" והאחרות ימלאו את חלקן וישלחו את הכסף, אך הבנקים בישראל ממש לא שמחים לקבל את הכסף הזה. זה אמנם נשמע מצחיק, בנק לא ירצה לקבל כסף? אבל זאת אכן המציאות.

במידה ובנק מקבל כסף ובשם מבצעת ההעברה מופיעה אחת מפלטפורמות מסחר הקריפטו, לרוב הבנק יקפיא את הכסף ולא יאפשר את השימוש בו. הכסף לא יגיע לעובר ושב, אלא יקרא "יתרה על תנאי". אז מהן הסיבות לכך שהבנקים בישראל לא אוהבים את הכסף הזה?

אחת הסיבות העיקריות היא חשד להלבנת הון. זה ידוע שבנקים חיים על כסף ושמחים ברוב המקרים שנפקיד אליהם כמה שיותר, אך אם יש דבר אחד שהבנקים מפחדים ממנו מאוד זאת המדינה ורשות המיסים. הבנק הוא גורם כוחני שיכול להתמודד כמעט עם כל דבר. כמעט, פרט למדינת ישראל. מספיק שהמפקח על הבנקים יפתח בחקירה על בנק מסוים שאישר קבלת כספים ללא תנועות ודוחות מפורטים של תשלום מיסים, הבנק יכול להיות כפוף לקנסות גבוהים מאוד.

דבר נוסף העלול להוות בעיה הוא כסף שמקורו בפעילויות לא חוקיות או טרור. טכנולוגיית הקריפטו היא מאובטח מאוד. כל כך מאובטחת, שלמעשה לאף גורם אכיפת חוק או מדינה אין אפשרות לחקור לעומק מהיכן או בעבור מה מגיע הכסף. כלומר, אדם יכול להצהיר שהרוויח כסף בתשואה אבל לגורמי אכיפת החוק לא באמת תהיה דרך לוודא זאת. בניגוד לבנק לדוגמא, שהרשויות השונות יכולות "לעקוב" אחרי מקור הכסף, ולהבין בסופו של דבר ברוב המקרים למה שימש באמת. שתי הסיבות שהוזכרו מתקשרות בין היתר ל"חוק איסור הלבנת הון וחוק איסור מימון טרור" (תש"ס 2000)

ברחבי העולם שווין של פלטפורמות המסחר השונות הגיע לשווי של מיליארדי דולרים. מכיוון שבמדינות מערביות לרוב ידרשו רגולציה ומיסים רבים, מטה החברות מתחבא במדינות שידועות כ"מקלטי מס". לדוגמא, מטה חברת "FTX" שהוקמה לפני כמה שנים ונחשבת לאחת הפופולאריות למסחר בארצות הברית נמצאת באיי בהאמה, מדינה שתשלום המיסים בה זניח וכמעט ואין דבר המונע לגלגל כספים שמקורם לא מדווח ברשויות המס. חברת "CRYPTO.COM" גם מוכרת נורא, בעיקר בארצות הברית, ומטה החברה נמצא בסינגפור. בעלי שתי החברות הם אזרחים אמריקאים שהיגרו לאותן מדינות כדי לא לשלם מיסים גבוהים לארצות הברית.

החברות האלו כל כך חזקות ורווחיות, עד ששכרו שחקנים מפורסמים כמו מאט דיימון ושחקני פוטבול שיפרסמו את החברה, ובנוסף חברת "קריפטו.קום" רכשה זכיינות לשינוי שם ה"סטייפלס סנטר" בלוס אנג'לס, אחד מהיכלי התרבות המפורסמים בעולם הידוע באירוח משחקי הכדורסל של קבוצת ה-NBA "לוס אנג'לס לייקרס." שווי העסקה לשינוי שם ההיכל נאמד בכ-700 מיליון דולרים למשך 7 שנים. לא בעבור המקום, אלא רק בעבור שינוי שמו ל"היכל קריפטו.קום". עסקה זו גרמה להד תקשורתי רחב, וגם לשווי מטבע הבית של החברה לזנק במאות אחוזים.

ככל שחולף הזמן, שוק הקריפטו מתעצם ומתרחב, ומדינות העולם מבינות שמדובר בדבר בלתי נפרד מהכלכלה היום-יומית. משרד האוצר הישראלי הבין זאת, בין היתר, בשנת 2018 כאשר פסק כי מס רווחי הון תקף גם כלפי מסחר במטבעות קריפטו, וכל אזרח ישראלי שירצה לממש רווחים יצטרך לשלם מס בשיעור של כ-25 אחוזים על הרווח. כחלק מהתרחבות השווקים, המדינה החליטה שזה לא מספיק, ובמשרד האוצר החליטו שכל מי שיש לו מטבעות וירטואליים בשווי גבוה מ-200 אלף שקלים, יהיה חייב לדווח על כך לרשות המיסים. זה לא משנה אם אותו אדם מתכנן לממש ולהמיר את המטבעות לכסף אמיתי, או להמשיך להשקיע לטווח רחוק יותר, מחובתו של אותו אזרח לדווח על עצם היותו מחזיק מטבעות בשווי הנ"ל.

בטווח הנראה לעין, לא נראה ששוק הקריפטו הולך להיפרד מאיתנו, בטח אם אנו רואים עסקאות ענק שנחתמות לשנים קדימה על ידי פלטפורמות מסחר שונות, מפורסמים ומובילי דעה שונים מחזיקים מטבעות ומשקיעים בעצמם, ואזרחים רבים "נבלעים" לתוך הדבר הזה. אולם, כפי שזה נראה, המרדף בין רשויות המיסים והחוק – רק התחיל.

פרופסור זיו רייך הינו דיקן בית הספר לביטוח באקדמית נתניה