לא פעם הגדרנו כבר את המטרות שלנו, הגדרנו כספים לשעת חירום וכספים למטרות ספצפיות ונותרו לנו כספים נוספים, הון חופשי. כיצד נשקיע את הכספים ומה נעשה איתם בהמשך הדרך.
בסדרת הפוסטים הצגנו מתודולוגיה לחלוקת כספי החסכונות שלנו לארבע קטגוריות: כרית ביטחון, מטרות ספציפיות, כספים לפרישה והון חופשי. בפוסט הזה נתמקד בקטגוריה האחרונה – הון חופשי.
כספי ההון החופשי הם כספים שלא נופלים תחת אף אחת מהקטגוריות האחרות – הם לא נדרשים ככרית ביטחון, הם לא כספים שישמשו אותנו למטרות ספציפיות, והם גם לא כספים שנדרשים לפרישה. בעצם הכספים האלה לכשעצמם לא מעניינים במיוחד – אלה כספים שאנחנו יכולים “לנעול" לטווח ארוך ו"לשכוח מקיומם" כדי שיגדלו בערכם.
כיוון שהייעוד המרכזי שלהם הוא גידול בערכם, נשקיע אותם באפיק המוכח הרווחי ביותר עלי אדמות – מדדי מניות כמובן. מה שמעניין יותר לגבי הכספים האלה זה השימוש העתידי שנעשה בהם, בין אם נמיר אותם למטרות ספציפיות ובין אם לכספים לפרישה.
כספים עודפים שהופכים למטרות ספציפיות
באחד הפוסטים הקודמים נתתי דוגמא למטרה ספציפית שלא צריכה להיות מקוטלגת בתור הקטגוריה השנייה: עזרה בקניית דירה בעתיד לילד שהיום בן שנתיים. ציינתי שכיוון שיש מספיק שנים עד שנגיע ליעד, הכספים האלה יכולים להיות מושקעים במדדי מניות (קטגוריית הון חופשי) ללא כל חשש, ועד אז אולי גם נשנה את דעתנו ואת הסכום שנרצה להעניק מאה פעם. אבל יבוא יום ונרצה לממש את היעד הזה ולעזור לילד שלנו בקניית דירה. כדי לעשות את זה יש שתי אפשרויות:
- למכור מדדי מניות ולהשתמש בכסף, כלומר להפוך את הכספים העודפים לכספים למטרה ספציפית. האפשרות הזאת טומנת בחובה אירוע מס, וגם כוללת סיכון של ירידת ערך ההשקעה רגע לפני שנרצה להשתמש בכסף.
את אירוע המס לא ניתן למנוע (יש כמה טריקים אחרים שיוכלו לעזור אבל הם מחוץ ל-scope של הפוסט הזה), וכדי להקטין את הסיכון לירידת ערך ניתן להסיט בהדרגה חלק מהכספים לאפיקים סולידיים לקראת המועד הרצוי.
מצד שני, יכול להיות שזה מיותר – הרי כשמסתכלים על השקעה לפרק זמן ארוך, סביר להניח שבסה"כ נשיג תשואה שקרובה מאוד לממוצע הרב-שנתי, אפילו אם מכרנו רגע אחרי משבר. - להיערך מחדש ליעד בסמוך אליו, כלומר לא להפוך את הכספים העודפים לכספים למטרה ספציפית. באפשרות הזאת גם אין אירוע מס, גם אין סיכון למכירה אחרי משבר, וגם יש הרבה יותר וודאות.
בעצם באפשרות הזאת לא נוגעים במדדי המניות, ובשנים הסמוכות למועד שנרצה לעזור לילד ברכישת דירה, נפסיק פשוט לרכוש מדדי מניות ונשקיע את הכסף הנחסך באפיק סולידי.
בעצם ניתן לפעול בדרך זו כל פעם שעולה בחיינו צורך ספציפי חדש באופן קונקרטי, בין אם חשבנו עליו בעבר ובין אם לאו. כלומר כאשר אנחנו מזהים צורך לא נמכור מדדי מניות (הון חופשי) אלא נחסוך עבור אותו יעד באפיקים סולידיים, ורק אם היעד כבר קרוב ולא הספקנו לחסוך מספיק נמכור את הסכום הדרוש ממדדי המניות. זה מבטיח שבאופן הזה כמעט לא נמכור אף פעם מדדי מניות, לפחות לא עד הפרישה.
כספים עודפים שהופכים לכספים לפרישה
לאורך השנים חסכנו יפה, השקענו חסכונות מצטברים במדדי מניות, וצברנו רווחים נאים. והנה, יום בהיר אחד אנחנו מגלים שאנחנו כבר קרובים לאפשרות לצאת לפרישה מוקדמת, ומתחילים לשקול את העניין לחיוב. בנק' הזמן הזאת נוכל להחליט שההון החופשי הופך להיות כספים לפרישה.
האם יש צורך לבצע התאמות בכספים האלה? כמו שציינו בפוסט הקודם, כספים שמשמשים למחייה בעת הפרישה צריכים להיות מושקעים לפחות 50% במניות, וגם בתרחישים הגרועים אין כמעט שום הבדל בסיכויי השרידות של התיק בין תיק של 50% מניות ו-50% אג"ח לבין תיק של 100% מדדי מניות.
גם תיק לפרישה שמכיל 100% מדדי מניות הוא בסדר גמור כל עוד שיעור המשיכה אינו גבוה במיוחד. לכן האפשרות הפשוטה ביותר היא לא לעשות שום שינוי בכספים מלבד השינוי הסמנטי שאומר שהם יקוטלגו עכשיו ככספים לפרישה במקום כעודפים.
מי שרוצה להקטין חשיפה מנייתית לקראת הפרישה כדי להקטין את התנודתיות הכוללת של התיק, יכול לעשות זאת ע"י מכירת מניות והסטתם לאג"ח, אך פעולה זאת תגרור אירוע מס מיותר. אפשרות טובה יותר תהיה להתחיל לרכוש אג"חים בשנים שסמוכות לפרישה המתוכננת כדי להגיע לשיעור האג"ח הרצוי.
בשורה התחתונה
לסיכום, כאשר מתכננים את ההשקעות שלנו בצורה מושכלת, ומפרידים בין כרית ביטחון, כספים למטרות ספציפיות לטווח זמן קצר-בינוני, כספים לפרישה ו"הון חופשי" – ניתן לבנות תמהיל אופטימלי עבורנו, שממקסם את התשואות מחד, ונותן לנו שקט נפשי שלא לקחנו סיכונים מיותרים מאידך.
רונן מרגוליס, מייסד חברת Simplifynance וקהילת המשקיעים הפאסיביים של ישראל, הוא המרצה והמתכנן הפיננסי המוביל בישראל בתחום ההשקעות הפאסיביות בשוק ההון, בלוגר מוביל בתחום, נשוי לרומי ואבא של עידן וליה. רונן הוא גיק פיננסי שמגיע מרקע של מחקר, סייבר והנדסת תוכנה, הוא נוהג להטיל ספק בהמלצות "מומחים", בודק מה באמת עובד בסטטיסטיקות ומחקרים, ומנגיש לציבור דרכי פעולה פשוטות מאוד לטיפול יעיל ורווחי בחסכונות שלנו. מאז שייסד את Simplifynance ב-2018 צבר קילומטראז' עשיר של הנחיית קורסים וסדנאות, עם אלפי בוגרים, גם מהקהל הרחב וגם בעשרות חברות הייטק מובילות. בנוסף סייע רונן, יחד עם צוות המתכננים הפיננסיים שלו, למאות משקי בית לקחת אחריות על עתידם הכלכלי בתכנונים פיננסיים ותכנוני פרישה.
רונן לקח על עצמו כשליחות להנגיש את הנתונים הללו לציבור בארץ בצורה פשוטה וברורה, והוא מעביר אותם בקורס השקעות ופנסיה שפיתח וכן בתכנונים פיננסיים אישיים.
ביקשתי מרונן הטבה עבור הגולשים באתר והוא הסכים לתת הנחה בגובה 20% בהרשמה לקורס וכן פטור ממע"מ לתכנון פיננסי אישי, למי שיציין כי הגיע מאתר "פנסיוני". לקבלת ההטבה הזינו קוד קופון "פנסיוני" בטופס ההרשמה. לחצו לפרטים והרשמה לקורס | לחצו לקבלת פרטים ותיאום תכנון פיננסי אישי.
רוצים להגיע עם יותר כסף לפנסיה?
רוצים להפסיק לפחד מהחיסכון הפנסיוני?
אנחנו מזמינים אותך להגיע לפגישת תכנון פנסיוני אישית
למידע נוסף על שירות תכנון פנסיוני אישי https://pensuni.com/?page_id=7283
עוד מאמר נפלא.
תודה רבה.
מסדר לא מעט מחשבות מפוזרות ושם עליהן זרקור שמוביל אותן לכיוון הנכון.
תודה רבה, שמח שאהבת 🙂
שלום, מה דעתך על p&p כחיסכון אלטרנטיבי שנותן כ 4% תשואה לחודש כחיסכון ללא תלות ישירה בבורסה?
היי בנצי, אני חושב שניתן לשלב את זה כחלק מהתיק, אבל רצוי בשוק האמריקאי ובפיזור יותר גבוה מהפלטפורמות המקומיות. צריך גם להבין שהתשואה יכולה לרדת במשבר כלכלי ממושך, ויכולה להיות גם פגיעה זמנית בקרן, אם כי הסבירות לכך די נמוכה.
מה זה p&P?
הכוונה היא ל- P2P.
יש לי בעיה לגבי השקעה במדדי מניות:
יש טענה שמדדי אלו נותנים 7% בממוצע ראלית אבל דבקתי זאת וזה נראה לי לא נכון.
בדקתי את:
s&p500 – עלה פי 3.8 – 3.9 במשך 20 שנה – כלומר 7% לשנה.
nasdak – עלה פי 6.7 במשך 20 שנה – כלומר 10% לשנה.
Russel 2000 – עלה פי 3.5 במשך 17.5 שנה – כלומר 7.4% לשנה.
Dow jones – עלה פי 3.35 תוך 20 שנה – כלומר 6.2% לשנה.
stoxx600 – עלה פי 1.5 תוך 23.5 שנה – כלומר 1.75% לשנה.
kak40 עלה פי 3.85 ב-30 שנה. כלומר 4.6% לשנה.
mdax עלה פי 7.3 ב-20 שנה. כלומר 10.44% לשנה.
dax עלה פי 3.15 ב-20 שנה. כלומר 5.9% בשנה.
s&p tsk60 קנדה – עלה פי 1.8 ב-15 שנה. כלומר 4.1% בשנה.
s&p ask 200 אוסטרליה – עלה פי 1.4 ב-16 שנה. כלומר 2.1% לשנה.
ftse בריטניה – עלה פי 1.42 ב-20 שנה. כלומר 1.8% לשנה.
המדד היפני – בכלל קטסטרופה.
לא הכנסתי כאן את האינפלציה כי לא ידוע לי מהי ולא ידוע לי אם הגרפים התחשבו באינפלציה. אם הם לא התחשבו באינפלציה ונניח שהאינפלציה היתה 2% אז צריך להוריד 2% מהתוצאות.
איך בדקתי זאת: כתבתי history ואח"כ שם המדד. למשל כתבתי בגוגל s&p 500 history. וכך עשיתי לכל מדד. לקחתי את ערכו של המדד בסוף התקופה וחילקתי לערכו בתחילת התקופה. מהתוצאה הוצאתי שורש לפי מספר השנים. למשל:
המדד הבריטי ftse:
בסוף התקופה הערך שלו הויה 7500.
בתחילת התקופה 5250.
7500/5250 = 1.42
התקופה היא 20 שנה לכן אני מוציא שורש 20 של 1.42 . יצא 1.018 כלומר 1.8% לשנה רווח.
אם טעיתי במקורות או בחישובים אבקש מכל מי שיודע שיסביר לי היכן טעיתי
היי ארנון,
החישוב שלך נכון, רק הנתונים שאתה מסתמך עליהם לא מדוייקים. הנתונים בגוגל פייננס, יאהו פייננס ומרבית הפורטלים מסתכלים על מדד price ולא מדד total return (TR), כלומר הם מתעלמים מדיבידנדים שהם חלק משמעותי בתשואה, ומהשקעה מחדש של הדיבידנדים.
בדיקה עם דיבידנדים אפשרית למשל עבור ה-S&P 500 באתר הזה: https://dqydj.com/sp-500-return-calculator/. בדיקה מהירה של 151 שנה (בין ינואר 1871 לינואר 2022) מראה שבלי הדיבידנדים (חישוב price בלבד) הניב 4.7% בממוצע לשנה, אבל עם השקעה מחדש של הדיבידנדים המדד הניב 9.28% בממוצע לשנה (כ-7% עם הצמדה לאינפלציה). בין פברואר 2002 לפברואר 2022 כפי שבדקת, המדד הניב בלי דיבידנדים 7.35% ועם דיבידנדים 9.4%.
מדדים נוספים ניתן לבדוק במחולל הגרפים של MSCI כאן: https://www.msci.com/end-of-day-history?chart=regional&priceLevel=41&scope=R&style=C¤cy=15&size=36&indexId=106
אם נמדוד למשל את מדד MSCI World בין 28 לפברואר 2002 ל-28 לפברואר 2022 נקבל בחישוב gross (שהוא בעצם TR) הכפלה פי 5.16, כלומר תשואה שנתית ממוצעת של 8.55%, ובחישוב price הכפלה פי 3.17, כלומר תשואה שנתית של 5.9% בלבד. כלומר גם כאן יש הבדל, והתשואה של המדד העולמי דומה לתשואה של ה-S&P 500, והתנודתיות שלו מופחתת.