דף הבית / קרן פנסיה / איגרות חוב מיועדות, המאזן האקטוארי והפנסיה שלך

איגרות חוב מיועדות, המאזן האקטוארי והפנסיה שלך

מקבלי הקצבאות בקרנות הפנסיה זכאים להבטחת תשואה על 60% מהנכסים שלהם, המהלך הוא ראשיתו של שינוי דרמטי שישפיע על קצבאות הזקנה, התחרות בתחום ועל המאזן האקטוארי

ביולי האחרון חל שינוי באופן הקצאת אגרות החוב המיועדות בקרנות הפנסיה החדשות, כך שהחל מהראשון ליולי גדלה הזכאות לאגרות חוב מבטיחות תשואה של מקבלי הקצבאות בקרן מ- 30% ל- 60% מסך הנכסים. מדובר באחד השינויים המרכזיים בקרן הפנסיה המקיפה מאז צמצום אגרות החוב המובטחות בשנת 2004. השינוי בהקצאה באגרות החוב המיועדות יוביל להקטנת הגרעון האקטוארי אך הוא קשור בטבורו למהלך נוסף שישפיע על האופן שבו מחשבים את הקצבה החודשית בקרן הפנסיה.

מה זה בכלל איגרות חוב מיועדות?

איגרות חוב מיועדות הן איגרות חוב ממשלתיות לא סחירות, צמודות מדד ונושאת ריבית קבועה. בעוד שריבית בנק ישראל כיום עומדת על 0.1%, איגרות החוב המיועדות מספקות תשואה ריאלית של 4.86%. בעבר הונפקו איגרות חוב מיועדות לכלל הגופים המנהלים חיסכון פנסיוני וכל המוצרים, בהם ביטוחי מנהלים וקופות גמל. בשנת 1986 החליטה הממשלה על הנהגת רפורמה בשוק ההון, במטרה לשכלל את מנגנוני הקצאת ההון במשק, והפניית עיקר כספי החיסכון למימון השקעות במשק. משכך, הוחלט על צמצום הנפקת אגרות חוב מיועדות למוצרים הפנסיונים.

איגרות חוב מיועדות הן איגרות חוב ממשלתיות לא סחירות, צמודות מדד ונושאת ריבית קבועה. אגרות החוב הונפקו בהיקף של 30% מנכסי קרנות הפנסיה החדשות המקיפות. עד היום, איגרות החוב הוקצו באופן זהה לכל החוסכים והפנסיונרים בקרנות. איגרות החוב המיועדות מספקות תשואה ריאלית של 4.86%.

הכל בסדר

אגרות חוב מיועדות על ציר הזמן

  • בשנת 1986  הופסקו הנפקת אגרות חוב מיועדות לקופות הגמל.
  • בשנת 1990 הופחתה הריבית על איגרות חוב מיועדות, אשר הונפקו לפוליסות ביטוח חיים מ- 6.2% ל- 4% .
  • בשנת 1990 הופחת גם שיעור הריבית הריאלית באיגרות החוב מסוג "מירון" שהונפקו לקרנות הפנסיה הוותיקות משיעור של  6% לשנה  ל ל- 5.75%.
  • בשנת 1992 הופסקה הנפקת איגרות חוב מיועדות עבור תכניות לביטוח חיים חדשות ונמשכה הנפקתן רק עבור קרנות פנסיה.
  • בשנת 1995 החליטה הממשלה כי לקרנות הפנסיה החדשות, יונפקו איגרות חוב מיועדות בהיקף קטן יותר מזה שהונפק לקרנות הפנסיה הוותיקות וכי שיעור הריבית על אותן איגרות חוב יהיה נמוך יותר. בהתאם לכך70%  מהצבירה של החוסכים בקרנות הפנסיה החדשות הושקע באיגרות חוב מיועדות מסוג "ערד", אשר נשאה ריבית ריאלית שנתית אפקטיבית בשיעור של5.05%.
  • בשנת 2003  הוחלט לקרנות הפנסיה הוותיקות והחדשות יוקצו איגרות חוב מיועדות מסוג "ערד" בשיעור של 30% מהכנסים, בריבית ריאלית אפקטיבית בשיעור של 4.86%.
  • בינואר 2016 צוות בראשותו של  מנכ"ל משרד האוצר ממליץ כי הפנסיונרים בקרנות הפנסיה החדשות יקבלו הגנה בשיעור של 60% באמצעות אגרות חוב מיועדות
  • מרץ 2017 המדינה משיבה בבג"ץ מדוע לא תנפיק אגרות חוב מיועדות גם לקופות הגמל וביטוחי המנהלים.
  • יולי 2017 שיעור אגרות החוב של מקבלי הקצבאות בקרנות הפנסיה החדשות עולה ל -60% מהנכסים
  • ינואר 2024 שיעור אגרות החוב בקרב החוסכים מעל גיל 50 בקרנות הפנסיה עומד על 30% ???

שי באב"ד

צוות בראשות מנכ"ל משרד האוצר ממליץ: פנסיונרים יקבלו הגנה בשיעור של 60% באמצעות אגרות חוב מיועדות (מקור)

מדוע הגדילו את הזכאות לאגרות חוב לפנסיונרים?

הוועדה בראשותו של מנכ"ל משרד האוצר נקראה הוועדה להגברת הוודאות בחיסכון הפנסיוני, אבל להגדלת הקצאת אגרות החוב המיועדות בקרנות הפנסיה החדשות היתה מטרה מעבר להגברת הוודאות, והיא הגברת התחרות בחיסכון הפנסיוני.

אחת המטרות אותה מנסה לקדם משרד האוצר שנים האחרונות, היא הקמה של שוק קצבאות לפרישה. החוסכים יחסכו לפנסיה באחד משלושת המוצרים הפנסיונים : קופת, גמל, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים וכאשר יגיעו לגיל פרישה הם יעשו, בעצם, שוק על מקדם הפרישה במטרה לקבל את המקדם הטוב ביותר

הבעיה שהשוק סרב להתרומם, קרנות הפנסיה סרבו להתחרות על קליטת מבוטחים לקראת פרישה מכיוון והדבר יצר אצלם גרעון אקטוארי.

במצב הקיים היום בכל מקרה פרישה מקרן פנסיה חדשה, נוצר גרעון אקטוארי מיידי בגובה של 0.25% מהסכום אותו צבר הפורש. בכדי למנוע הגדלת הגרעון נמנעו קרנות הפנסיה החדשות מקליטה של חוסכים לפרישה מיידית.

>>>רוצים להיזכר כיצד גורמים הפנסיונרים לגרעון בקרן הפנסיה?

כיצד משפיעה הגדלת הזכאות לאגרות חוב מיועדות על המאזן האקטוארי?

הגדלת הזכאות לאגרות חוב מיועדות בקרב הפנסיונרים תשפיע על המאזן האקטוארי בשלושה אופנים:

  1. בשלב הראשון, במחצית השניה של שנת 2017 כל פורש חדש עדיין יצור גרעון אקטוארי בפרישה אך הרבה יותר נמוך מאשר בעבר, נניח במקום 0.25% רק 0.11%.
  2. בשלב השני, ברבעון השלישי של שנת 2017,  קרנות הפנסיה צפויות לזקוף עודף אקטוארי חד פעמי כתוצאה מהקטנת התחייבויות כלפי מקבלי הקצבאות בעבר. ככל שתיק מקבלי הקצבאות של קרן הפנסיה גדול יותר כך היא צפויה להציג עודף אקטוארי חד פעמי גדול יותר.
  3. בשלב השלישי, בינואר 2018, יכנס לתוקף חוזר הקובע כללים חדשים לאופן חישוב קצבת הזקנה של הפנסיונר בקרן המקיפה. בעקבות התיקון, פורשים חדשים לא יצרו עוד גרעון אקטוארי במועד היציאה לפנסיה.

האם החל מינואר הקרוב לא יהיה קיים יותר גרעון אקטוארי בקרנות הפנסיה?

אגרות החוב המיועדות מטפלות בבעיה אחת במאזן האקטוארי, הפורשים החדשים. לצד הפורשים החדשים, חלק נכבד מהאיזון האקטוארי מושפע מהוזלת התעריפים לאבדן כושר עבודה. אחת ההנחות היא שלקראת פרסום התקנון האחיד בחודש ינואר הקרוב, צפוי לעדכן משרד האוצר את הנחיות לחישוב התעריפים לאבדן כושר עבודה. במידה ואכן התעריפים יעודכנו, הגרעון צפוי להצטמצם משמעותית.

>>>רוצים להיזכר : כואב אבל פחות על העליה הצפויה בכיסוי הביטוחי בקרן הפנסיה

כיצד ישפיע השינוי על החוסכים הצעירים בקרן הפנסיה?

כדי למנוע חריגה תקציבית, משרד האוצר לא הגדיל את כמות אגרות החוב שמועברת לכל קרן פנסיה. אחוז אגרות החוב שמועבר לקרן נשמר, 30% מסך נכסי הקרן. על הקרן להקצות כעת את אגרות החוב בשיעור שונה, כך שלרשות מקבלי הקצבאות יעמדו 60% אגרות החוב מיועדות וכל יתר אגרות החוב יופנו ליתר החוסכים.

מהלך זה צפוי להקטין את שיעור אגרות החוב של החוסכים כך שלאחר הגדלת הזכאות לפנסיונרים שיעור הזכאות של החוסכים יעמוד על כ- 28% במקום 30% שיש היום.

בנוסף, חשוב לזכור כי מהלך זה מונע את הסבסוד שהיה קיים עד כה בין החוסכים לבין הפורשים החדשים.

>>>רוצים להיזכר למה קרן הפנסיה היא לא פירמידה? 

בשנת 2024 צפוי להיות מהלך נוסף, כאשר חוסכים מעל לגיל 50 יזכו להבטחת תשואה על 30% מהנכסים שלהם, והיתרה (במידה ותישאר) תופנה לצעירים. עד 2024 יש לא מעט שנים, כך שאני לא יכל להתחייב שהשינוי המתוכנן אכן יצא לפועל.

כיצד ישפיע השינוי על הפנסיונרים?

ככל הנראה זאת שאלת מליון השקלים. המהלך החדש יוצר קבוצת פנסיונרים חדשה בקרנות הפנסיה. נקרא להם פנסיונרים דור ג'.

  • פנסיונרים דור א' יצאו לפנסיה עד לדצמבר 2003, הפנסיה החודשית שלהם צמודה למדד והם זכאים ל – 70% תשואה מובטחת.
  • פנסיונרים דור ב' יצאו לפנסיה עד לדצמבר 2017, הם זכו לסבסוד במועד היציאה לפנסיה והפנסיה החודשית שלהם צמודה למדד והם זכאים ל- 60% תשואה מובטחת.
  • פנסיונרים דור ג' יתחילו לצאת לפנסיה בינואר 2018, הפנסיה שלהם תהייה צמודה פעם בשנה למדד ולרווחי ההשקעות והם זכאים ל- 60% תשואה מובטחת.

במידה וקרן הפנסיה לא תעמוד ביעד התשואה של הפנסיונרים מדור ג', פנסיית הזקנה שלהם תופחת. על מנהלי הקרן לעמוד ביעד תשואה של 3.36% בשנה צמוד למדד.

השינוי בקצבאות הזקנה

כדי לעמוד ביעדי התשואה קרנות הפנסיה צפויות להגדיל את רמת הסיכון בחלק ההשקעות החופשיות במסלול הפנסיונרים.

שימו לב ! קצבאות הזקנה של הפורשים בביטוחי המנהלים צמודות כבר היום לביצועי מסלול ההשקעה בפוליסה וזאת ברמה חודשית.

כיצד ישפיע השינוי על השוק הפנסיוני?

מטרת האוצר היתה לעודד תחרות בשוק הפרישה. המהלך שהחל עכשיו הוא צעד ראשון בכך. כעת שפורשים חדשים אינם גורמים עוד לגרעון אקטוארי קרנות הפנסיה צפויות לקלוט פורשים אחת מהשנייה והן ממוצרים מתחרים כמו ביטוחי מנהלים וקופות גמל. באוצר צופים שהתחרות בתחום תוביל להורדת דמי הניהול לפנסיונרים ואף תוביל לניוד כספים של מקבלי קצבאות.

בשורה התחתונה

  • החל מיולי האחרון גדל שיעור אגרות החוב המיועדות בקרן הפנסיונרים בקרנות הפנסיה מ – 30% ל- 60%
  • המהלך צפוי לצמצם את הגרעון האקטוארי בשל פרישות חדשות ובינואר למנוע אותו לחלוטין
  • הפסקת השפעת הפרישות על המאזן האקטוארי תוליד תחרות על פורשים עתידיים
  • בקרב הפורשים החדשים צפויה להיות תנודתיות בקצבה בשל הגדלת החשיפה לשוק ההון

הערה קטנה, ההסבר שמופיע כאן הוא הסבר פשטני למהלך גדול שמתרחש וימשך בחודשים הקרובים. יתכן ונרחיב עליו עוד בעתיד.

איגרות חוב מיועדות, המאזן האקטוארי והפנסיה שלך by

אודות נדב טסלר

נדב טסלר, בעל רישיון משווק פנסיוני, משמש כמנהל מוצר באגף השיווק במנורה מבטחים פנסיה וגמל והעורך הראשי של אתר פנסיוני.

Check Also

חדשות אחרונות

מה צריך לדעת על שירות עקוב אחרי פנסיוני : איחוד חשבונות לא פעילים בקרנות הפנסיה

שירות עקוב אחרי של משרד האוצר חוזר. במהלך שנת 2018 יתבצע איחוד נוסף של חשבונות לא פעילים. מה אתם צריכים לדעת על המהלך שמוביל האוצר לאיחוד קרנות פנסיה

20 comments

  1. שלום,
    לאשה בגיל 62 מספר קופות היסטוריות:

    1. ביטוח חיים – אליו מופקדים גם היום כספים באופן שוטף. מקדם מובטח 215.
    2. 2 קופות גמל – לא פעילות עם סכום צבור.
    3. פוליסה נוספת של הראל – גמל , שלא ברור מה היא, לכאורה יש מקדם מובטח אך הנציג טוען שאין.
    4. פוליסה מסולקת נוספת עם סכום צבור ומקדם מובטח של 173.

    השאלה – האם יש דרך להפקיד את הכספים לקרן פנסיה לצורך קבלת קצבה? או שקרנות הפנסיה לא יסכימו לקבל אותה?

  2. נדב,בכתבה לעיל אתה מכוון קרנות פנסיה בלבד ולא מציין דבר לגבי התיחסות האוצר לשכירים שנכפה עליהם ביטוחי המנהלים ע"י מעסיקהם ואין להם שום תשואה מובטחת ובמקרה הכי ורוד חברות הביטוח מקוות לתשואה של 2% .מה זה האפליה הזאת ?? למה אנחנו מופקרים בידי הנשכני דמי ניהול האלה שמוצצים כשליש מחסכונותינו מבלי להבטיח לנו שום תשואה ?? מי אמור להגן עלינו ??

    • חברות הביטוח עתרו לבג"ץ כדי שהמדינה תספק גם להם אגרות חוב מיועדות, המדינה נכון להיום לא מוכנה לחזור לאחור ולספק למוצרים נוספים תשואה מובטחת. מבחינת המדינה התשואה המובטחת היא סוג של הגנה אותה היא מספקת עד שכר מסויים.

  3. נדב, תודה על הפוסט.

    כתבת:
    "על מנהלי הקרן לעמוד ביעד תשואה של 3.36% בשנה צמוד למדד.
    כדי לעמוד ביעדי התשואה קרנות הפנסיה צפויות להגדיל את רמת הסיכון בחלק ההשקעות החופשיות במסלול הפנסיונרים."
    לפי החשבון שלי תשואת היעד השנתית הריאלית בחלק ההשקעות החופשיות במסלול הפנסיונרים אמורה להיות סה"כ כ- 1.11%. האם רמת הסיכון הנוכחית במסלול פנסיונרים כ"כ נמוכה שבתוחלת לא אמורה להשיג 1% ריאלי?

    • בשיטה הקיימת היום במרבית קרנות הפנסיה הנכסים במסלולי ההשקעה של הפנסיונרים מושקעים בהתאם לגידול בהתחייבויות העתידיות כלפי אותם פנסיונרים, כך שכל גורם שעשוי להוביל לגידול בהתחייבויות יגרום גם לגידול בנכסים. מודל זה נקרה ALM
      בצורה הזאת, אין כלל משמעות לתשואה שמשיגים מסלולי הפנסיונרים. במודל החדש קרנות הפנסיה יצטרכו לפתח מודל השקעות חדש הנדרש לעמוד ביעד התשואה.

  4. אחלה מאמר נדב
    לפי מיטב זכרוני ה-60% זה לכל החוסכים מגיל 60 ומעלה ולא רק לפנסיונרים האם נכון?

  5. כרגיל מאמר מעולה. תמשיך להחכים אותנו.

  6. מאמר מעולה, תודה רבה על ההסבר המפורט

  7. לפי מה שהבנתי מהכתבה, האם כדאי להתחיל למשוך קצבה מקרן הפנסיה בתוך חצי השנה של 2017? או כדאי לדחות לינואר 2018? אני בתהליך פרישה בדיוק עכשיו.

    • במידה ואת עתידה לפרוש בחודשים הקרובים, הרפורמה הזאת יכולה להוות שיקול לקבלת קצבה בשנת 2016.

      • לא הבנתי, סליחה, פרשתי עכשיו אך טרם התחלתי לקבל קצבה. מה הקשר ל-2016 ? השאלה למשוך ב-2017 או לחכות לינואר?

        • טעות סופר – 2017
          אני חוזר שוב, הרפורמה הזאת יכולה להוות שיקול לקבל קצבה כבר עכשיו.
          האתר לא מהווה תחליף לייעוץ אישי או המלצה לביצוע פעולה.

  8. מההיכרות שלך בשוק האם קרנות הפנסיה התחילו להתחרות בדמי הניהול בפרישה בעקבות שינוי הקצאת האג"ח המיועדות?

    כלומר האם הם יציאו ללקוח שרוצה לפרוש דמי ניהול מופחתים בתמורה להעברת החסכון אליהם?

  9. לפי המאמר, מי שיעבור בראשית הרבעון השלישי יוחזר לו האיזון האקטוארי,
    ומי שעזב את קרן הפנסיה טרם הQ3 הפסיד את האיזון?

  10. מה המשמעות לגבי קרנות פנסיה משלימות?
    האם יש בהן שינוי בינואר 2018? האם הסבסוד של הפנסיונרים ע"י החוסכים ימשך בקרנות אלו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים