הורדת הריבית מגדילה את הסיכון שלוקחות קרנות הפנסיה על כספי החיסכון הפנסיוני שלנו.חוסכים מבוגרים חייבים להקטין את רמת הסיכון בתיק החיסכון הפנסיוני. חוסכים צעירים לעומת זאת חייבים להגדיל את אחוז ההשקעה במניות כדי להגדיל עד כמה שניתן את התשואה על כספי הפנסיה שלהם.
השבוע נחשפו צופי ערוץ 10 לנתון המפתיע, הורדת הריבית מגדילה את הסיכון שלוקחות קרנות הפנסיה על כספי החיסכון הפנסיוני שלנו. את הבשורה חושף לא אחר מאשר הכתב הכלכלי הבכיר, מתן חודורוב. אך מתן, ככל הנראה לא מודע לאחריות שמתלווה למקצוע, שכח כמה דברים בדרך להכנת הכתבה. לכן ננסה לעזור לצופים להבין למה התכוון מתן חודורוב. ראשית, נצפה בכתבה. (לצפייה)
מה קורה בחיסכון הפנסיוני שלנו?
הגולשים בבלוג נחשפו כבר מספר פעמים לעובדה, כי רמת הסיכון בתיקי החוסכים הולכת וגדלה (לקריאה). הסיבה להגדלת רמת הסיכון אחת היא, ניסיון לעמוד בהתחייבויות כלפי החוסכים. כיום כאשר נערכת לחוסך סימולציה לגבי הפנסיה הצפויה לו, מעריכה קרן הפנסיה כי היא עתידה להשיג תשואה של 4.26% על כספי החיסכון עד למועד הפרישה ועל בסיס נתון זה מחושבת הפנסיה הצפויה. כאשר ריבית בנק ישראל עומדת היום על 0.75% נאלצת קרן הפנסיה להגדיל את רמת הסיכון בתיק החוסכים בכדי לעמוד בהתחייבויותיה כלפי החוסכים (ואף בציפיות של החוסכים) . במידה וקרן הפנסיה לא תעמוד בתשואה של 4.26% הפנסיה הצפויה של החוסכים תהייה נמוכה יותר מהערכות המוקדמות שלהם. בשל הגדלת רמת הסיכון בתיק החיסכון הפנסיוני במקרה של משבר עתידי בשוק ההון הפגיעה בחוסכים עתידה להיות גדולה וחזקה יותר מאשר הפגיעה שהייתה במשבר העולמי של שנת 2008.
הטעות של מתן חודורוב
בסיכון הגבוה ביותר נמצאים הצעירים, משום שהכסף שלהם מושקע במניות יותר מאשר החוסכים המבוגרים. בן 41 יאבד מקצבת הפנסיה שלו 3.6%, בגיל 31 הוא יאבד 21% ובגיל 26 יעלה ההפסד ל-23%
הטעות של מתן חודורב היא בהתמקדות בחוסכים הצעירים בקרנות הפנסיה, אמירה שחוסך צעיר בגיל 26 יפגע במשבר בשוק ההון משולה לחוסר הבנה מוחלט של החיסכון הפנסיוני העתידי של אותו חוסך. חוסך בן 26 עוד לא צבר עשירית מהחיסכון הפנסיוני שלו ובפניו ניצב אופק חיסכון של 40 שנה עד הפנסיה. מתן חודורוב, היה צריך להציב מראה מול החוסכים המבוגרים בקרנות הפנסיה ולהתריע על רמת הסיכון בתיק החיסכון הפנסיוני שלהם. על חוסכים אלו לצמצם את ההשקעה שלהם במניות ונכסים בסיכון. חוסך בן 60 אשר יחווה משבר בשוק ההון לא יצליח להתאושש ממנו עד ליציאה לפנסיה. חוסכים צעירים , חייבים ברמת הסיכון הנוכחית, להגדיל את רמת הסיכון בתיק החיסכון הפנסיוני שלהם ולו רק מהסיבה שיש להם עוד כל כך הרבה שנים לצבור תשואה ולהתמודד עם המשברים שעוד יגיעו.
רוצים להגיע עם יותר כסף לפנסיה?
רוצים להפסיק לפחד מהחיסכון הפנסיוני?
קורס הפנסיה הדיגיטלי של : פנסיוני להבין את הפנסיה הוא הפתרון עבורכם
כנסו לקורס הפנסיה הדיגיטלי שלנו https://pensuni.com/?page_id=7203
"חוסך בן 26 עוד לא צבר עשירית מהחיסכון הפנסיוני שלו ובפניו ניצב אופק חיסכון של 40 שנה עד הפנסיה"
ולכן ללמעשה המצב הוא בדיוק ההיפך ממה שנאמר בכתבה – משברים במובן מסוים באים *לטובת* החוסכים הצעירים, שכן הם מאפשרים להם לקנות מניות מאד בזול ולהרוויח בגדול מההתאוששות שתבוא במוקדם או במאוחר…
זה גם יכל להיות שיקול השקעה.
אף פעם לא בחנתי מה עדיף, עליה הדרגתית בתשואות בשוק ההון. או השקעה רציפה עם תקופות של משברים לאורך הדרך.
אל תשכח שבניגוד לניהול השקעות מרבית החוסכים בקרן הפנסיה מפקידים את הכספים ולא זזים בין המסלולים. כלומר הם יפגעו תחילה מהמשבר ואז יקוו להנות מהעליות שיבואו אחר כך
אני משער שזה תלוי בעליות ובמשברים, אבל אם לצורך השוואה פשוטה ניקח למשל שוק שנשאר על 0 תשואה ונשווה אותו לשוק שנכנס למשבר ואז חוזר בחזרה לנקודת ההתחלה (כלומר שניהם מתחילים באפס וחוזרים לאפס), די ברור שאם המשבר קורה בתחילת התקופה, זה יוצא עדיף בהרבה למשקיע הצעיר.
אני מקווה שאתה צודק לגבי תזוזה בין המסלולים בעתות משבר אבל אני רואה שלוש בעיות:
1. יש אנשים שנלחצים ועוברים למסלולים סולידיים – האמת שאני מופתע לשמוע ממך שאלו לא הרוב.
2. לא חסרים סוכנים חכמולוגים שממליצים ללקוחותיהם לתזמן את השוק, בפרט לשנות מסלולים במשברים.
3. הרוב המוחץ של הלקוחות נמצא במסלול הכללי שם למנהלי המסלול יש חופש בקביעת חלוקת הנכסים, ואני משער שלא חסרים מנהלים שמנסים לתזמן את השוק ובדרך מקבעים הפסדים.
לעומת זאת אם אדם נשאר במסלול בו חלוקת הנכסים מוגדרת לפי פרמטר שאינו תלוי בביצועי השוק (כמו למשל גיל), זהו התרחיש האופטימלי כי אותו אדם למעשה יקבל איזון מחדש אוטומטי בו הוא יקנה *עוד יותר מניות* ככל שהמשבר יחריף (על חשבון האגח), וזו כמובן דרך ההתמודדות הנכונה – גם מבחינת שימור פרופיל הסיכון וגם מבחינת מיצוב התיק להתאוששות לאחר חלוף המשבר.
ככל רוב החוסכים לפנסיה הם אדישים לכן סעיף 1 רלוונטי רק לחלק קטן מהם. גם הסוכנים לא ממהרים להציע לאנשים לשנות מסלולי השקעה. נשארנו עם סעיף 3, גבולות הגזרה של מנהלי ההשקעות די מוגבלות במדיניות ההשקעה של המסלול כך שהשינוי לא יכל להיות דרמטי בעיקר במסלולים"כבדים" שמנהלים מיליארדי שקלים, לכל היותר הגדלה של אחוז או שניים ברכיב המניות.
אם כך המצב במסלולי הפנסיה לא רע בכלל (בניגוד למצב של המשקיעים הפרטיים בשוק ההון כפי שציינת).