דף הבית / דעות / האם אקבל את כספי הפנסיה שלי בבוא המועד?

האם אקבל את כספי הפנסיה שלי בבוא המועד?

לא אחת אני נתקל בלקוחות שיש להם חוסר אמון בסיסי בגופי הפנסיה והם ספקניים לגבי קבלת הפנסיה בבוא המועד, האם יש אמת בחשש של הציבור לאבדן כספי הפנסיה בפרישה.

לא אחת אני נתקל בלקוחות שיש להם חוסר אמון בסיסי בגופי הפנסיה בהם מופקדים כספיהם והם ספקניים לגבי קבלת הפנסיה בבוא המועד.

מדובר בכסף רב שאמור להתקבל בדרך כלל במועד רחוק מאוד, לדוגמא אדם בן 50 צריך לבחון תקופה של כ-40 שנים לפחות עד המועד הצפוי להפסקת קבלת הקצבה החודשית שלו ולעתים גם תקופה ארוכה יותר.

טבע

תמונה ברישיון שימוש CC מקור

על מנת להמחיש את הנושא אספר סיפור קצר (ואמיתי).

גברת שלה היו כספים בקופות גמל, קרן פנסיה חדשה וכן כספים נוספים שקיבלה מהמעסיק בעת הפרישה. החלק של קרן הפנסיה היה קטן יחסית והקצבה הצפויה עמדה על פחות מ 4,000 ש"ח, הצרכים שלה מן הסתם היו גבוהים הרבה יותר.

הלקוחה התעקשה לפדות את כספי הפנסיה שלה על אף שהוסבר לה שהנזק הכלכלי שיגרם לה (כולל תשלום מס) יגיע לכ-200,000 ש"ח.

הנימוק שלה היה זה שהוזכר בתחילה, היא לא האמינה שתקבל את כספי הפנסיה שלה מקרן הפנסיה, "מישהו כבר ידאג לקחת לי אותם".

רכישת דירה להשקעה כדי לממן את החיים אחרי הפרישה משתלמת יותר מחיסכון בקרן פנסיה? איזה דברים יש לקחת בחשבון ואולי כדאי בכלל לשלב – לקריאה

ברור לגמרי שחלק מהדאגה שלה נבעה מהלך הרוח באוכלוסיה המאמין שהגופים המוסדיים לא אמינים ולא ניתן לסמוך עליהם וכן שכל העת יש להם הפסדים בשוק ההון כתוצאה מ"תספורות" והשקעות לא נבונות וחסרות אחריות.

האם כספי הפנסיה אכן בטוחים?

אנסה להסביר ולהבהיר את הדברים.

ראשית, צריך להבין שכספי העמיתים בקרנות פנסיה ובקופות הגמל והצבורים בחברות הביטוח מופרדים לחלוטין מכספי החברה עצמה (שנקראים בלשון המקצועית נוסטרו).

שנית, יש כללים נוקשים שמחייבים את החברה לנהל את ההשקעות שלהם בנפרד מכספי הלקוחות מחשש לניגוד עניינים.

שלישית, לעובדי הגופים אין סמכות להעביר או לנייד כספי לקוחות, הגוף שיש לו מגע בכספים אלה הוא בדרך כלל אגף ההשקעות.

רביעית, לכל גוף מוסדי חייבת להיות בקרה פנימית וחיצונית שאמורה לבדוק את המקרים בהם יש חשש שנעשים מעשים בניגוד לנהלים באגפי החברה שונים לדוגמא: כספים, תפעול, השקעות ועוד, וכן ביקורות נוספות שנערכות על ידי משרד האוצר.

מה לגבי ניהול ההשקעות, לא פעם שומעים על הפסדים

מבחינת ההשקעות, מובן שלעתים מבצעים אגפי ההשקעות השקעות שאינן מוצלחות בדיעבד בהקשר זה אנו כלקוחות חייבים לבדוק את היכולת והביצועים של גופי ההשקעות והנתונים כיום חשופים יותר מאי פעם.

באופן כללי התשואות של רוב הגופים לאורך זמן סבירות בהחלט ועומדות (נכון ל-2017) על 5%-7% ואף יותר לתקופות ארוכות שמוגדרות כ-5 שנים ומעלה, אולם כיון שתכניות הפנסיה החדשות (כולל קופות הגמל והביטוח) משקיעות בשוק ההון קיים סיכון להפסדים כמו גם סיכוי לרווחים.

על אף כל האמור לעיל, אין ביטחון של 100% שאכן נקבל את הכספים המגיעים לנו (במלואם או חלקם), יתכנו מקרים לא צפויים שונים שבהם יכול להיות מצב בו תהיה פגיעה ממשית בחסכונות שלנו, בחלק מהמקרים מדובר בכח עליון ובחלק מהמקרים מעשה ידי אדם.

על מנת להפחית את הסיכון, כדאי לבחון את הגוף שבו אנו מתכוונים להפקיד את  כספינו באופן קפדני ביותר או לחילופין להתייעץ עם מי שבקיא בנושא.

מדובר בחסכונות משמעותיים מאוד שנצברו במשך עשרות שנים ושאמורים לאפשר לנו רמת חיים נאותה בגיל הפרישה.

השיטה הקיימת לחישוב קצבת הזקנה לפנסיונר מתבססת על העברת תשלומים מהחוסכים בקרן לפורשים. האם צורת החישוב הופכת את קרן הפנסיה לפירמידה שאין מאחוריה בסיס כלכלי? – לקריאה

כדרך אגב, מסתבר שמחוץ לישראל דווקא חושבים עלינו דברים חיוביים…

בינואר 2016 התפרסמה חוות דעת של ה OECD על ישראל שבה היתה התייחסות גם לנושא הפנסיוני, המערכת הפנסיונית שלנו וכן הפיקוח עליה קיבלו ציונים גבוהים.

האם אקבל את כספי הפנסיה שלי בבוא המועד? by

אודות איל עצמון

איל עצמן בעל רישיון יועץ פנסיוני, CLU, לשעבר מנכ"ל כלל פנסיה וגמל, מנכ"ל תמורה סוכנות לביטוח ומשנה למנכ"ל מנורה מבטחים פנסיה וגמל טלפון 03-9199938

Check Also

איזון אקטוארי

מנגנון איזון אקטוארי

על משמעות השורה שמופיעה בדוחות קרן הפנסיה, עדכון יתרה בגין הפעלת מנגנון איזון אקטוארי. וכיצד מנגנון האיזון האקטוארי משפיע על המבוטחים.

7 comments

  1. הגעה למצב בו קרן הפנסיה בגיל פרישה מפסיקים להיות "פול"

    המצב הקיים בקרנות הפנסיה עד היציאה לגמלאות משמשים גם כבטוח לשארים ובני\בנות הזוג.

    לדעתי, מאחר וקיים שפור מתמיד ברפואה ממש לא ברור מתי מנדהו ילך לעולמו. מנדהו במובנו הסטטיסטי.

    אי לכך, לטעמי יש לשנות חשיבה ולעבור למודל כי בעת היציאה לפנסיה כל הצבירה מקבלת הגנה של 100% אג"ח ממשלתי צמוד מדד 5%. אפשר לעשות זאת כבר בגיל 60 לקראת היציאה לפנסיה – זמן בו לרב המבוטחים אין שארים שחייבים את הגנתו לעשרות שנים.

    מרגע זה, אין בטוח, אין ועדת השקעת ודמי ניהול כמעט 0%.

    לצורך הדוגמא נניח כי מנדהו עבד בשכר ממוצע בשמק משך 30 שנים בין גיל 30 לגיל 60. ההשקעות הפנסיוניות בשוק ההון יצרו תשואה שנתית ממוצעת של 9% (לא צמוד). התשלום החודשי ממן גם בטוח שארים ואובדן כושר עבודה ולאחר 30 שנות עבודה וחסכון נצברו 2,000,000ש"ח. הרי מאותו הרגע ותחת הנחה שמועד לכתו לעולם שכולו טוב לא ידוע. הוא יקבל 5% צמוד ממד שזה אומר: 100,000 ש"ח בשנה או 8,300 ש"ח בחודש תוך שהקרן נשמרת ומובטחת וצמודה. 8,300 ש"ח אמורים להספיק לבודד ואפילו לזוג שילדיהם בגרו. כשילכו לעולם בעוד 30-50 שנה או מי יודע מתי, יורשיהם יקבלו במזומן את הקרן של 2,000,000 ש"ח כשאגרות החוב נקנות ע"י הנכנסים החדשים בשערי הפנסיה.

    החשוב הניח שכר ממוצע במשק, האמת שהנחתי שכר גבוה יותר בתקופות הגיל הצעירות ואבטלה של כמה שנים סביב גילאי ה- 50 בגין שוק עבודה מעוות.

    לפני עוד 30 שנות פנסיה לפחות כך שמה שאני מציע לא מטיב איתי דהיום.

    מה דעתך על ההצעה.

    • אני מוכן לקבל את ההצעה שלך, אבל מי יממן את הבטחת התשואה הזאת?
      המדינה מסבסדת היום 30% מהנכסים של קרנות הפנסיה, מהם 60% מהנכסים של הפנסיונרים. אתה מבקש כעת להגדיל את אגרות החוב המיועדות ל -100% מהנכסים.

      • נדב,

        אני מבקש להציע מודל חדש – לא עוד הבטחת תשואה בגיל הצעיר. את הצעירים יש לשלוח לרכישה של תעודות סל עם דמי ניהול מינימליים על ה- S&P 500 ודומותיהן. התשואה היא כמעט דו ספרתית שנתית אם בוחנים את ה- 50 השנים האחרונות. כשמדיניות תעודות הסל נועדה כמעט ולאפס את העלות של דמי הניהול שאוכלים עשרות אחוזים בפנסיית הדור הצעיר מבלי שהם מרגישים בזה.

        לגבי מבוגרים נניח בגילאי ה- 60 ומעלה על סף הפנסיה או אחריה. אני מציע כי המדינה במקום לגייס חוב ב- 5.5% ל- 30 שנה בממשלתי 142 תשתמש בגיוס שלה להבטחת עתידם של הפנסיונרים והפנסיונרים העתיידים. אם עובד חציוני אסף 2,000,000 ש"ח בעבודתו וחסכונותיו הרי המדינה תגן על 100% מהכסף כאשר היא לא תגן כלל על כספי ההשתלמות (חסכון לטווח קצר) או הפנסיה של הצעירים.

  2. החשש הגדול הוא מעלייה במקדמים ושחיקה בקצבאות ולכך לא התייחס הכותב וחבל
    אשמח אם יהיה פוסט שמדבר על המקדמים הצפויים בעתיד כפונקציה של תוחלת החיים הצפוייה וכו'

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים