דף הבית / אקדמיה / אוהב להיות בבית על הטיית הביתיות בניהול השקעות (כלכלה ללא כלכלנים)

אוהב להיות בבית על הטיית הביתיות בניהול השקעות (כלכלה ללא כלכלנים)

הטיית הביתיות (Home Country Bias) היא מונח מתחום הכלכלה התנהגותית. המונח מתייחס להעדפה של המשקיעים להשקיע בחברות שהם מכירים ובעיקר בחברות במדינה שלהם. הטיה פסיכולוגית זאת מתקשרת לבטחון יתר, כאשר אנו סומכים יותר על השקעה בחברות מקומיות או חברות שמיצרות מוצרים שאנחנו מכירים.

משקיעים שסובלים מהטיית ביתיות מחזיקים באופטימיות כלפי השוק המקומי ולא יטו לפזר את הסיכונים  בהשקעה בשווקים אחרים. הטיה זו עלולה ליצור חולשה בתיק ההשקעות במיוחד כאשר השוק המקומי עשוי לסבול ממשבר כלכלי, או במקרה שלנו, משבר בטחוני.

מרכז עזריאלי

בתמונה מוסד ישראלי מקומי מקור pixabay

הטיית הביתיות והמשקיעים המוסדיים

הטיית הביתיות לא ייחודית רק למשקעים הקטנים או המשקיעים הפרטים,  להם יש נגישות נמוכה יותר למידע או היכרות מעטה עם הבורסות בחו"ל. שבוחנים את מדיניות השקעה בגופים המוסדים רואים שגם גופים אלה מעניקים משקל יתר להשקעה בשוק המקומי.

לדוגמא במדיניות ההשקעה במסלול הכללי בקרן הפנסיה של מקפת החשיפה למניות מתחלקת בין 60% לשווקי חו"ל ו- 40% לשוק הישראלי, הרבה מעבר לחלקו של המשק הישראלי בכלכלה העולמית. באגרות החוב הקונצרניות החשיפה לשוק המקומי גבוהה הרבה יותר ועומדת על 66% לשוק המקומי והיתר מושקע בשווקים בחו"ל.

אפיק השקעה שיעור חשיפה צפוי לשנת 2017 מדדי יחוס
חשיפה למניות סחיר ולא סחיר 34% 60% MSCI AC , 40%TA-100*
חשיפה לאגח קונצרני סחיר ולא סחיר (כולל בחו"ל וכולל הלוואות) 27%  אגח קונצרני כללי – 66%.  Bloomberg Barclays Global HY index 17%-  Bloomberg Barclays Global Corporate index 17%-.

אבל הטיית הביתיות לא מאפיינת רק את מקפת או את קרנות הפנסיה, מדוח בנק ישראל שהתפרסם חודש שעבר עולה שהטיה קיימת בצורה רחבה בכלל הציבור. הנתונים הבאים מציגים את התפתחות אחוז ההשקעה במניות בחו"ל ביחס להשקעה במניות בארץ משנת 2012.

למרות העליה בחשיפה לשווקים מעבר לים (עליה מתמשכת משנת 2007) אחוז ההשקעה במניות בארץ הוא כמעט פי שתיים מהשקעה במניות בחול.

חשיפה למניות של הציבור (אחוזים)

בארץ בחו"ל
2012 14.9 6.4
2013 16.7 7.4
2014 15.5 8.3
2015 14.8 8.1
2016 14.5 7.8

הטיית הביתיות

מקור בנק ישראל

השפעת הביתיות על שיקולי ההשקעה

לא פעם התשואה אותה ניתן להשיג בחו"ל גבוהה ביותר מאשר השקעה במניות בארץ, אך למרות זאת הטיית הביתיות גוברת על המשקיעים וגורמת להם משיקולים זרים להחזיר את ההשקעות לארץ, כפי שניתן לראות בדו"ח של בנק ישראל:

החל מ-2008 הלכה וגדלה גם החשיפה לנכסים זרים – משיעור של 8.6%  ל- 24% ב-2015 .השנה נשאר שיעור זה ללא שינוי, תוצאה של הקטנת החשיפה במחצית הראשונה והגדלתה במחצית השנייה. ייתכן שהיציבות בחשיפה לנכסים זרים במהלך השנה, בניגוד למגמה בשנים קודמות ולמרות ביצועים טובים יחסית בשווקים בחו"ל, היא תוצאה של אי-הוודאות הרבה אשר שררה בשווקים בחו"ל השנה, במיוחד בהשפעת אירועים בולטים – הברקזיט בבריטניה והבחירות בארה"ב.

למרות ההבנה שיש לגוון את תיק החיסכון, ציבור החוסכים ממהר לחזור הביתה שחוסר הודאות בעולם הולך וגדל וזאת למרות הביצועים הטובים של השווקים בחו"ל.

אוהב להיות בבית על הטיית הביתיות בניהול השקעות (כלכלה ללא כלכלנים) by

אודות נדב טסלר

נדב טסלר, בעל רישיון משווק פנסיוני, משמש כמנהל מוצר באגף השיווק במנורה מבטחים פנסיה וגמל והעורך הראשי של אתר פנסיוני.

Check Also

אחרי החגים

מי לא מכיר את ההבטחות לשנה הבאה. שנתחיל דיאטה, נעשה ספורט או שנתחיל לחסוך , בנושא החיסכון לפנסיה אסור להשאיר את הדברים לשנה הבאה העתיד שלנו ושל משפחתנו תלוי בכך.

7 comments

  1. בכתבה חסר נתון עיקרי וזה סיכוני מטבע. לדוגמה ההעדפה להשקיע בישראל לעומת ארה"ב לדוגמה תרמה תוספת (או חסכה הפסדים) של 30% לתשואה כאשר הדולר נפל משער 4.5 ל 3.5. כאשר משקיעים בבית אין לי סיכוני מטבע וכיון שאני חי בש"ח יש לי העדפה להשקיע בש"ח.

    • הפוך גוטה.
      השקל לא יכול להתחזק עד אינסוף. לא יהיה מצב שהשקל יהפוך למטבע החזק בעולם ויהיה שווה יותר מהדולר. בוא נקח מקרה סופר-קיצון בכיוון זה ונניח שהשקל מתחזק כל כך עד שהוא שווה לדולר אחד. כלומר ירידה של כשליש במחיר של כל דולר ביחס לשער של היום.
      לעומת זאת, הבה נסתכל על המצב השני. כלומר, מצב בו ישנו פיחות של השקל. למשל, כמו שקרה בשנות ה 80 כאשר השקל חווה אינפלציה וחוסר אמון במטבע, ולכן כל שערי המט"ח הכפילו את עצמם שוב ושוב ושוב. משבר כלכלי או בעיקר בטחוני חמור, או היפר-אינפלציה כמו שכבר קרתה בעבר, יכולים לפחת את המטבע עוד ועוד ועוד. כל השקעה שקלית תהיה שווה אמנם אותו מספר של שקלים, אבל כל שקל כבר לא יהיה שווה כלום.
      לכן הטיה כלפי השקל היא מסוכנת. זהו מטבע אחד, שיכול להתרסק כמו שקרה אינספור פעמים גם למטבעות חזקים ממנו, וקורה עכשיו בונצואלה. אין תחליף לפיזור מטבעי עולמי.
      מי שבוחר לעצום את העיניים וסבור שישראל צפויה להפוך לאימפריה כלכלית יוצאת דופן לעולמי עולמים – שיקח בחשבון שרוב הצריכה שלו מיובאת, ולכן מחירה מקובע +- לדולר (או יורו, תלוי מאיפה היבוא). כך שבתרחיש בו הדולר נחלש ונחלש (וכך גם ההשקעות), רוב ההוצאות יוזלו אף הן מאותה סיבה בדיוק. המנגנון הזה עובד נפלא גם בזמן פיחות, בו האינפלציה תגאה אך המט"ח יציל אותך.
      השקעה במטבע אחד זה הימור מסוכן – יהיה זה שקל ויהיה זה דולר. פיזור פיזור פיזור.

  2. מאור יהלום

    תופעה מוכרת וידועה בשוק ההון.
    עם זאת, שכחת רק לציין שני פרמטרים חשובים בהשקעה של הציבור (לא המוסדיים):
    א. הגנה משערי מטבע אנחנו קונים ואוכלים בשקלים, לכן (כמו שקורה מתחילת 2017), אתה יכול להרוויח 6٪ בשוק האמריקאי בדולרים, אבל בשקלים הרווח הוא אפס (דוגמה חיה מתחילת 2017).
    ב. עמלות ניהול השקעות גבוהות מאד. עמלות המסחר בחול גבוהות פי כמה ממסחר מקומי, בעיקר למשקיע הפרטי, מה שמטריד משמעותית מכדאיות ההשקעה.
    הפתרון הוא קניית תעודת סל או קרן מחקה מדדים, אבל אז שוב קנינו נייר ערך מקומי ומוכר (קסם, תכלית וכד').

    חג שמח,

  3. שלום נדב,

    רציתי לשאול אותך לגבי מסלול המניות במגדל מקפת (מספר קופה 2142),

    1. בעמודה השלישית בקובץ האקסל כתוב מדדי יחוס, האם במדדים אלה מושקע הכסף?
    2. אם לא, האם יש אפשרות לדעת באילו מניות מושקע הכסף?
    3. באיזה אתרים אמינים ניתן לעקוב אחרי הביצועים של המדדים MSCI AC, מדד ת"א 125 ואג"ח מיועדות של ממשלת ישראל בפרט ומדדים אחרים בכללי, למשך תקופה של 20 שנה בערך?

    תודה

    • שלום כפיר,

      1. לא, זה יכל להראות את התפלגות בין השקעה בארץ להשקעה בחול או לצורך השוואה מול התשואה שישיגו אותם מדדים
      2. כן, כל קרן מפרסמת בכל רבעון דוח המציג את כלל הנכסים בהם היא משקיעה. הדוח מציג את ההשקעה ברמת הקרן ולא ברמת המסלול הבודד
      3. במדד תל אביב אפשר לצפות בכל אתר כלכלה ישראלי או באתר הבורסה בחתכים שונים. במדד MSCI אני מאמין שאפשר לצפות באתר שלהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים