דף הבית / דעות / מי בכלל רוצה להגדיל את ההפקדות לפנסיה?

מי בכלל רוצה להגדיל את ההפקדות לפנסיה?

גם עובדים המרוויחים שכר מינימום  מחוייבים להפקיד לפנסיית חובה. האם החובה לחסוך לפנסיה והגדלת ההפקדות האחרונה במשק אכן תורמת לעובדים אלו?

בחודש יולי האחרון גדלו ההפקדות לפנסיה של השכירים ברבע האחוז ויגדלו ברבע אחוז נוסף בינואר הקרוב. למרות שהגדלת ההפקדות מצד השכירים לוותה בהגדלה בשיעור זהה מצד המעסיקים, לא בטוח שהיא נחוצה לכל השכירים בישראל.

לפי נתוני בנק ישראל למעלה מ- 640 אלף ישראלים מרוויחים שכר מינימום או שכר חודשי הנמוך ממנו, גם עובדים אלו מחוייבים משנת 2008 להפקיד לפנסיה במסגרת צו ההרחבה לפנסיית חובה. האם החובה לחסוך לפנסיה והגדלת ההפקדות האחרונה במשק אכן תורמת גם להם?

עובדים

למה חשוב כל כך לחייב את העובדים לחסוך לפנסיה?

מרבית העובדים מעבר לגיל הפרישה אינם עובדים והם נדרשים ליצירת תזרים הכנסות שיחליף עבורם את הכנסת העבודה. במרבית המקרים, הפתרון לכך הוא הסדר פנסיוני המתבסס על חיסכון לאורך שנות העבודה ובתמורה לחיסכון יקבל ההעובד קצבה מגיל הפרישה ועד לתום חייו.

החלק הראשון של המערכת הפנסיונית מורכב מקצבת הזקנה של ביטוח לאומי, החלק השני מתבסס על החובה לחסוך לפנסיה. במקרים מסויימים מעמיד הביטוח לאומי תוספת השלמת הכנסה למקבלי קצבת זקנה שאין להם הכנסות מלבד קצבת הזקנה של ביטוח לאומי.

מראשית שנות ה- 70 נעשו ניסיונות לקדם בחקיקה פנסיית חובה בישראל, לניסיונות אלו היו בתקופות שונות מתנגדים שונים ובהם נציגי האוצר וההסתדרות. חובת הפנסיה היא פתרון פטרנליסטי שלא משאיר את אפשרות החיסכון לשוק ולשיקול דעתם של העובדים והמעבידים, אלא מכריח אותם להפריש סכום מינימלי מהכנסתם לקרן פנסיה.

יתכן שקיים צורך בחובה שכזו במיוחד לאור מחקרים המראים כי עובדים אינם מעריכים כראוי את הצרכים העתידים שלהם בגיל פרישה ולכן אינם חוסכים מספיק לפנסיה. טיעון דומה הוא כי עובדים בגיל צעיר הם פסיביים ביחס לחיסכון הפנסיוני שלהם. פסיביות זו נובעת, על פי הטענה, הן משיקולים התנהגותיים והן מכיוון שהסדרי חיסכון פנסיוניים הם מוצרים מורכבים ש"עלות העיסקה" להצטרפות אליהם ולמימושם לאורך חיי העבודה גבוהה.

כתוצאה מכך, עובדים מגלים רק בשלב מאוחר יחסית של חייהם כי חסכו מעט מדי, אך באותו שלב תיקון הטעות הוא כבר קשה, שכן צבירת חיסכון מספיק החל מאותו שלב  מחייבת הפקדת סכומים גבוהים לפנסיה שמשמעותם פגיעה ניכרת ברמת החיים השוטפת בהווה.

על בסיס טיעונים אלה, התערבות ממשלתית שתחייב את העובדים לחסוך לפנסיה, תבטיח שיעמדו לרשותם מקורות מספקים לצרכיהם לאחר הפרישה, ובכך תשתפר רווחתם היא הכרחית.

חשוב לזכור כי הזכות לחיסכון פנסיוני היא זכות קוגנטית, זכות שהעובד אינו יכל לוותר עליה. כך גם עובד שאינו מעוניין בהגדלת ההפקדות או עובד שאינו מעוניין כלל בחיסכון פנסיוני אינו יכל לוותר על חיסכון זה.

האם פנסיית חובה טובה לכל אחד?

קצבת הזקנה הבסיסית היום מביטוח לאומי עומדת על 1,531 שקלים בחודש, אין ספק שלאור התארכות תוחלת החיים והסכומים המגוכחים שמעמידה המדינה לרשות הפורשים ישנה חשיבות רבה לחיסכון לגיל פרישה. אך האם חיסכון זה תורם גם לעובדים המרוויחים את שכר המינימום?

חיסכון לפרישה על חשבון צריכה נוכחית

מחקרים שבחנו את פנסיית החובה מצאו כי ההסדר פוגע בחלק ניכר מהעובדים שלא הפרישו לפנסיה לפני הפעלתו. זאת משום שההסדר מפחית את שכרם בשנים שבהן הוצאותיהם גבוהות והכנסתם (מותאמת לגודל משק הבית) נמוכה, ומאידך גיסא הוא מוסיף להם הכנסות מפנסיה בגיל שבו הכנסתם גבוהה יחסית מלכתחילה.

שכר המינימום היום עומד על 4,825 שקלים בחודש. משכר זה יש לנכות לעובד את הניכויים הבאים:

מס הכנסה 0 שקלים
ביטוח לאומי 168.88 שקלים
חיסכון פנסיוני 277.44 שקלים

שכר הנטו של העובד יסתכם ב- 4,378 שקלים, כאשר ההוצאה הגדולה ביותר לעובד היא ההפקדה לפנסיה.

לעומת זאת בגיל הפרישה יקבל העובד קצבת זקנה מביטוח לאומי בסך 2,296 שקלים (כולל תוספת ותק) ופנסיה חודשית. בהנחה שהעובד חסך מגיל 30 ועד גיל פרישה משכר מינימום, קצבת הפנסיה שלו תעמוד על 4,118 שקלים ושיעור התחלופה שלו יהיה 150% משכרו

הכנסה בפרישה

החיסכון לפנסיה מגיע על חשבון תשלומים אחרים שיכל העובד לקבל מהמדינה

הביטוח הלאומי משלם תוספת השלמת הכנסה למקבלי קצבת זקנה שאין להם הכנסות מלבד קצבת הזקנה. ועדת עבודה ורווחה אישרה השבוע מתווה להעלאת קצבת הבטחת הכנסה לקשישים ואת תוספת הותק לקצבת זקנה.

השלמת הכנסה

במידה ויש לעובד או לבן זוגו הכנסה נוספת מפנסיה, אך סכומה (ברוטו לחודש) אינו עולה (או עולה רק במעט) על  1,230 ש"ח (החל ב- 01.01.2016) ליחיד או  1,940 ש"ח (החל ב- 01.01.2016) לזוג. הוא יאבד את הזכאות להשלמת הכנסה.

מלבד הפגיעה בצריכה הנוכחית, המשך ההפקדות לפנסיה יפגעו בזכאות של העובד בעתיד לקבל תשלומי הבטחת הכנסה. כלומר אותו עובד יכל היה להגיע לאותה קצבת זקנה גם מבלי לפגוע כיום בהכנסה הפנויה שלו.

הפקדת המעסיק לפנסיה באה על חשבון גידולי שכר עתידים של העובד

אחד היתרונות של החיסכון הפנסיוני הוא הפקדת המעסיק לפנסיה לצד הפקדת העובד, אמנם העובד מפקיד 5.75% משכרו אך המעסיק מוסיף לו לחיסכון הפנסיוני עוד 6.25%. אך מתברר שדוקא בקרב העובדים החלשים, אלה שלא הפקידו בעבר לפנסיה, הפקדות המעסיק הגיעו בסופו של דבר משכרו העתידי של העובד.

מחקר של בנק ישראל בחן את השפעת הגדלת אחוזי ההפקדה בפנסיית החובה לאורך השנים על הגידול בשכר של העובדים. הממצאים מלמדים כי פנסיית החובה התבטאה בכך שקצב הגידול בשכר העובדים שהיוו את קבוצת היעד של ההסדר – העובדים שלא הפרישו לפנסיה לפניו – האט בשיעור של כ-4% עד 4.5%; שיעור ההאטה דומה לתוספת ההפרשה של המעסיקים לפנסיה 4.16% בשנת 2012. כלומר הנטל של תוספת ההפרשה לפנסיה – הן הפרשות העובד והן הפרשות המעסיק – התבטא בירידה בקצב הגידול של הכנסתם הפנויה של העובדים.

משנת 2007 ועד לשנת 2014 נשחק שכרם של העובדים ב- 11% בעקבות הסדר פנסיית חובה

עוד כדאי להעיר כי כאשר משווים את שיעור העברת הנטל מהמעסיקים לעובדים לממצאים העולים ממחקרים על השפעתם של מסים ותשלומי חובה על השכר לעובד, מתברר שהוא גבוה במידת מה מהטווח שנמצא בספרות – בין 50% ל-80%. פירוש הדבר שהעובדים שלא הפרישו לפנסיה ב-2007, אך המשיכו לעבוד עד 2014, ספגו בעקבות ההסדר הפחתה של כ-11% בהכנסתם הפנויה, ונראה כי הדבר תקף גם לגבי עובדים בעלי תכונות דומות שהצטרפו לשוק העבודה אחרי 2007. (מקור בנק ישראל)

מבט צופה עתיד : צמצום קצבאות הזקנה

בדוח שפרסם בעבר ביטוח לאומי הוא מתריע על כך שהתשלומים לציבור צפויים לגדול, בקצב מהיר יותר מהתקבולים כך שבשנת 2024 קרן הרזרבה האקטוארית של המוסד לביטוח לאומי תקטן, עד שבשנת 2042 היא תתאפס והביטוח הלאומי ימצא במצב גרעוני, המשמעות היא שהביטוח הלאומי יוכל לשלם רק אחוז מסוים של הקצבאות לציבור.

ביטוח לאומי

הבעיה העיקרית באיזון המוסדות לביטוח לאומי היא הגידול המהיר של האוכלוסייה המבוגרת ביחס לאוכלוסייה הצעירה. מגמה זו ידועה זה זמן רב והמצב ברוב המדינות המערביות קיצוני יותר מאשר במדינת ישראל . בחלק מהמדינות כבר החלו לטפל בבעיה לפני שנים רבות ודאגו שבמקביל למחויבויות המוסד יהיה קיים בטחון שהתוכנית העדכנית תוכל לעמוד בתשלומים הנדרשים. בעשור האחרון, גם במדינת ישראל היו כמה צעדים לטפל בבעיה,  כמו הצמדת הקצבאות למדד במקום לשכר ודחיית גיל הפרישה.

הצעה דרמטית בכנסת: לבטל קצבאות לבעלי הכנסות גבוהות – "יש להם מספיק כסף" (מקור)

לצד הקפאת קצבאות הזקנה עולות מפעם לפעם הצעות לצמצום (או ביטול) קצבאות הזקנה. כפי שראינו, בפרישה דוקא מצבם של העשירונים התחתונים מתחזק וההכנסה שלהם בפרישה עולה על ההכנסה שלהם במהלך תקופת העבודה.

יתכן ובעתיד לאור מצבו האקטוארי של ביטוח לאומי תעלה ההצעה לצמצם את קצבאות הזקנה דוקא של אוכלוסיות אלו.

בשורה התחתונה

בין רבע לשליש מהעובדים בישראל מאופיינים ברמת שכר התחלתית נמוכה, בתוואי שכר העולה במתינות לאורך שנות העבודה, ובכך שבני זוגם אינם עובדים במשך רוב חייהם. ניתוח השיקולים של עובדים אלה האם לחסוך לפנסיה העלה כי:

  • חיסכון פנסיוני יגרום להם להפסד כספי – בגין קיזוז קצבת הפנסיה שלהם מהגמלה להשלמת ההכנסה לה הם זכאים.
  • החיסכון הפנסיוני יפגע בהחלקת ההכנסה שלהם על פני החיים, בעיקר משום שקצבאות הזקנה של הביטוח הלאומי הן ברמה דומה לשכר הנטו שלהם לפני הפרישה, בעוד שחלק ניכר מתקופת החיסכון יהיה בשנים בהן ההכנסה לנפש סטנדרטית של משפחותיהם נמוכה בהרבה מאשר בתקופת הפרישה.
  • הגידול בהפקדות המעסיק לחיסכון הפנסיוני פוגע בגידול עתידי בשכר העבודה של עובדים אלו.
  • בעתיד קצבאות הזקנה של העובדים עשויות להיפגע מהגרעון הצפוי בביטוח לאומי.

מקורות

  1. השנה הראשונה להפעלת הסדר פנסיית החובה-עדי ברנדר, בנק ישראל
  2. פנסיית החובה בישראל – המוטיבציה, הבעיות הקיימות בה וכיוונים לפתרון. אביה ספיבק
  3. החלת החובה להפריש כספים לפנסיה והשפעתה על השכר – מקור בנק ישראל
מי בכלל רוצה להגדיל את ההפקדות לפנסיה? by

אודות נדב טסלר

נדב טסלר, בעל רישיון משווק פנסיוני, משמש כמנהל מוצר באגף השיווק במנורה מבטחים פנסיה וגמל והעורך הראשי של אתר פנסיוני.

Check Also

סעיף 14

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים – טוב לי או רע לי?

סעיף 14 קובע כי כספי הפיצויים שהופקדו לקופה יבואו במקום כספי הפיצויים שנדרש המעסיק לשלם לעובד בסיום עבודתו. האם החתימה על הסעיף טובה או רעה? וכיצד נחשב את כספי הפיצויים בסיום עבודה.

23 comments

  1. נדב , תודה , פוסט מעולה.

    רק בקשר ל"אי היכולת" של הביטוח הלאומי לשלם קצבאות זקנה בעתיד כתוצאה מגרענות – בהנחה שהמדינה והביטוח הלאומי זה היינו הך,מה שנכון אצלנו כמובן הגרעון בביטוח לאומי שהוא חוב במטבע מקומי די חסר חשיבות ואינו נטל על הדורות הבאים במובן שאין לחשוש מגרעון נומינלי של ביטים בגיליונות ספרדשייט באקסל יותר מאשר בעיות אמתיות בעולם הריאלי.
    בשביל להמחיש אם ניקח מקרה קיצון בו יהיו מיליוני מבוגרים וצעיר אחד שיעבוד במשק. מה שחשוב הוא שלצעיר הבודד הזה יהיו את היכולות לספק את כל הצרכים לאוכלוסיה ולא שיהיו יותר ביטים במאזן הזכות של הביטוח הלאומי בבנק המרכזי. קיצוץ בתקציבי החינוך והרפואה והתשתיות הלאומיות בשביל לאזן את המאזו של הביטוח הלאומי בבנק המרכזי היום לא יעזור לצעיר הזה להגדיל את יכולותיו בעתיד. בכל מקרה כל מס (ביטוח לאומי)שנלקח על ידי האוצר מוחזר בחזרה למשק והאוצר ירשום זכות לביטוח הלאומי בגיליון האקסל שלו ולא ישלח סחורות ושירותים במכונת זמן לעתיד.
    הבלוגר "תמריץ" הרחיב על כך כאן:
    http://tinyurl.com/glkt5mz

    ובמקרה שלא שכנענו : Greenspan – The Fiscal Future of Social Security

    • פחות מדאיג אותי הגרעון של ביטוח לאומי ויותר מדאיגה אותי העובדה שאני מעביר לשם סכום גבוה יותר מאשר הסכום שאני חוסך לעצמי לפנסיה ואין כל ודאות שאני אקבל תמורה לתשלומים אלו.
      אפשר לקרוא לתשלום הזה מס הכנסה נוסף, או עוד מע"מ ולא להתחבא מאחורי מבחני הכנסה לפני תשלום קצבאות.

      • בסדר , אני מניח שהמנגנון לא שיא היעילות בלשון המעטה אבל
        מדוע לדעתך יש פחות ודאות בתשלומים אלו מאשר הודאות באג"ח המדינה המיועדות המבטיחות 4.86% צמוד שממה שאני מבין הולכות לשלם יותר מ50% מהקצבה הפנסיונית שלך?
        (אני באמת שואל)

  2. תודה שהבאת גם את הצד "האפל" של המטבע. הצד שמבין שכסף לא גדל על העצים, ושיש לחקיקה השלכות מאוד משמעותיות על כלל האוכלוסייה. כאן בצורה אירונית זה פוגע במי שזה הכי אמור להגן עליו.

  3. דניאל גבעתיים

    ומהסיבות המפורטות להלן חשוב מאוד לחייב את בעלי הכנסות הנמוכות בפנסית חובה שכן בכל מקרה אחר הם ימשיכו ליפול נטל על החברה גם בעת הפנסיה. המצב אשר מחייב אותם לחסוך לפנסיה, גורם לכך שהם עצמם דואגים היום לכך שתהיה להם הכנסה בעתיד חלף הביטוח הלאומי.

    כלומר פחות מס על מי שממילא משלם יותר מדי מסים.

    • איך הגעת למסקנה הזו?
      אתה בעצם מעדיף להפוך אותו למסכן היום כדי שיהיה קצת פחות מסכן בעתיד.
      ועל הדרך אתה ממרמר אותו יותר נגד המדינה כי מבחינתו זה עוד מס.
      אתה לא יכול להכריח אותם לדאוג לעצמם, זה לא עושה טוב לאף אחד כשהם צריכים לדאוג היום לצרכי היומיום.

      • עדיף שהמסכן (חרף מסכנותו) ירד ברמת החיים שלו היום כדי שהפנסיה שלו תכלכל אותו בערב ימיו, מאשר שאחרים ירדו ברמת החיים שלהם כדי שכספי המיסים שלהם יכלכלו אותו.

        מי יותר יתמרמר, זה שלוקחים לו כסף כדי לממן את עצמו או זה שלוקחים לו כסף כדי לממן אחרים?

        היתרון של הזיקנה היא שהיא לא מגיעה בהפתעה. יש את כל החיים להתכונן אליה.

        • בסדר , אבל מדיניות כלכלית רצינית חוזרת ובודקת את המציאות האמפירית בשטח ולא מסתמכת על הנחות אפריוריות.
          אם רואים למשל שהחוסך בשכר מינימום יגיע לפנסיה בחיסכון ביתר(6.5 בפנסיה לעומת 4.5 בהווה) יש מקום לשקול הפרשות פרוגרסיסיות ופחות אגרסיביות. מה שחשוב לכלכלת המאקרו הם הביקושים וחבל שהביקושים של מקבלי שכר המינימום לא ישאפו למקסימום האפשרי ובכך גם יפגעו בתועלת של הפרטים וגם בתוצר הכללי הפוטנציאלי של כולם בהווה ובעתיד.

          • כל ההתייחסות כאן היא כאילו קצבת הזקנה היא כסף שנופל משמיים בעוד פנסיה זה כסף שנחסך בעמל רב.
            אם הפנסיה גבוהה מדי מה שצריך קודם כל לעשות זה להוריד את גובה קצבת הזקנה.

            לעניין הביקושים, לא הבנתי – כסף שמופנה לחיסכון לפנסיה מקטין ביקושים אבל כסף שמופנה לדמי ביטוח לאומי לא מקטין ביקושים?!

            • כל כסף שמופנה לחסכון פוגע בביקושים.
              הנקודה היתה שאם לא משנים את הקצבאות
              (או כתוצאה ממחקר כלכלי שזה המצב האופטימלי או כתוצאה מאילוצים פוליטים) מומלץ לנסות להגיע לאופטימום ההפרשות לפנסיה לפי ממצאים אמפריים בשטח כפי שתוארו בפוסט ואם צריך אז לחשוב פרוגרסיבית .

  4. כתבה מעניינת מאד. אינני מסכים עם כל הנימוקים בנושא הפגיעה בעובדים החלשים כיום. לדעתי זה מוצדק. עבודה בשכר מינימום אינה בהכרח גזירת גורל. אפשר גם להתפתח ולצאת ממנה (שלא לדבר על העובדים בשחור). בנוסף, השלמת הכנסה אינה צריכה להיות הכנסה שבונים עליה. אני מעריך שהמבחנים בעתיד יהיו יותר מחמירים (אולי יבדקו גם נכסים ולא רק הכנסה).
    אחת מההנחות שיש לדעתי סיכוי שתתממש בעתיד היא הפיכת קצבת הזקנה לפרוגרסיבית, כלומר בעלי פנסיות גבוהות לא יקבלו אותה. מספיק שיקומו כמה פוליטקאים "חברתיים" שיסבירו שזה לא הוגן שהטייקונים והעשירים מקבלים קצבת זקנה כמו העניים המרודים והופ עבר חוק "חברתי". עם כל הצער וחוסר הצדק, על בני מעמד הביניים ומעלה להיערך לתסריט כזה לדעתי.

  5. כל הבסיס לפוסט הזה שגוי.
    אם סך ההכנסה בפרישה (פנסיה+קצבת זקנה) גבוהה יחסית להכנסה בשנות העבודה, המסקנה איננה להקטין את ההפרשות לפנסיה. המסקנה היא להקטין את קצבת הזקנה.

    קצבת הזקנה, כמו קצבאות רבות אחרות, איננה מוסרית. לא צודק להכריח אנשים לקנות ביטוח המקנה לכולם פיצוי זהה אם יגיעו לגיל מסויים, אך הפרמיה (דמי ביטוח לאומי) שונה ממבוטח למבוטח.

    כפי שציינתי לעיל, היתרון של הזיקנה הוא שהיא לא מגיעה בהפתעה. יש את כל החיים להתכונן אליה.
    ביטוח לאומי צריך לדאוג לחולים ולנכים – כאלו שלא יכולים לדאוג לעצמם, מצבם נכפה עליהם ואינם יכולים לשפר אותו. לא לחסרי האחריות שלא נערכו לפרישה.

    • בקשר לטענת המוסריות נראה לי שאנו נכנסים כאן לאידאולוגיה אפריורית ולא למתודולוגיה.
      בנתיים במדינות המערב קצבאות זקנה משולמות לכולם, ללא מבחן הכנסה(מתוך הכתבה של מ.ארלוזורוב לעיל) כך שאין לנו מקרה בוחן אמפירי בשטח בלי קצבה בכלל על מנת לבדוק אם התוצר במשק כזה אכן יגדל בלי תשלומי שצריכים לשלם לשיטור ורווחה או שכתוצאה מחוסר רשת ביטחון מינימלית לזקנה הפרטים מפחדים מהצל של עצמם ולא צורכים את ההיצע שביכולת המשק לייצר – מה שגם גורם לאבטלה יותר גדולה בהווה ליותר עוני ולפחות מוסר לכולם. בכל מקרה ,הקצבה בארץ לא גבוהה – כרבע מהשכר הממוצע.

      • צריך גם לבדוק, אמפירית ואפריורית, את ההשפעה על שעות השינה של דובי הקוטב בגרינלנד.

        • אולי לא כל הניסויים בכלכלה הם בלתי משוחדים אבל מה שחשוב במכלול הגדול הם הניבויים .
          ישנם אסכולות מיושנות בכלכלה שהעקרונות האפריורים שלהן מביאות אותם לתחזיות וניבויים שלא שלא מתממשים (בניגוד לתיאוריות אחרות)ולא ברור מדוע הם לא מסוגלים להודות בטעות ולהבין שמשהו משובש לחלוטין באופן שבו הם מבינים כלכלה. אכן , עדיף היה לעולם שבמקום לבלבל לאנשים עם העקרונות האפריורים הללו היו הם נוסעים לבדוק את בההשפעה על שעות השינה של דובי הקוטב בגרינלנד על הכלכלה.

          • אחרי כל הממבו ג'מבו, הפוסט אומר "אל תכריחו אנשים לחסוך עוד לפנסיה כי גם ככה תהיה להם קצבת זקנה", ואני אומר אל תכריחו אנשים לשלם מסים כדי לממן קצבת זקנה של אחרים שלא חוסכים מספיק.

            לא הבנתי את הקשר לאסכולות בכלכלה, התוצר במשק, מקרי בוחן אמפיריים ועקרונות אפריוריים…

            • בקשר למקרי בוחן – יש מדינה במערב או בכלל שהיא ליברטריאנית אוטופיסטית שאין בה קצבת זקנה?
              או שאתה מציע שישראל הקטנה המוקפת אוייבים תשמש שדה ניסוי התנדבותי לעולם להצלחת השיטה(בלי קצבת זיקנה בכלל)?
              יכול להיות שהניסוי יצליח יכול להיות שלא. בנתיים כל עוד הקצבה קבועה עדיף לשחק עם הפרמטרים שלא מוגבלים
              לאילוצים פולטיים ולהגיע לאופטימום כך שהפרטים שמרויחים שכר מינימום יוכלו להשוות צריכה על פני זמן ולדעת מול מה הם עומדים.

  6. אז בעצם, מי שצפוי להרוויח בפנסיה פחות מ-1200 שח לחודש לערך, לא משתלם לו להגדיל את ההפקדות / להפקיד עצמאית לקופ"ג, כיוון שהוא יאבד את זכאותו להשלמת הכנסה וכל ההטבות הנלוות לכך? האם אני צודק? והאם פתרון אפשרי בעיה זו (חיסכון נוסף לפנסיה בלי לאבד השלמת הכנסה) הוא הפקדה לקופ"ג להשקעה (ללא העברתה בגיל 60 לקופ"ג משלמת קצבה)? תודה

    • מי שלא התרגל לחיות משכר מינימום אני לא ממליץ לו להתחיל לחיות משכר כזה בגיל פרישה. צריך לבחון האם בשיקולי השלמת הכנסה לוקחים בחשבון גם חסכונות אחרים.

  7. פתרון אפשרי, אך ללא יתרון על כל אפיק חיסכון חייב במס אחר (למעט היכולת לעבור בין מסלולים וקופות ללא אירוע מס).

  8. היתרון על פני קופ"ג רגילה הוא בנזילות של הכספים (לרוב לאנשים עם הכנסה נמוכה אין "כרית ביטחון" גדולה אז זה יכול להיות חשוב). היתרון על פני קרן נאמנות / השקעה עצמאית וכד' הוא בכך שלרוב התנאים שיתקבלו (דמי ניהול) הם נחותים משמעותית בגלל הון עצמי נמוך. לא?

    • לא רואה שום יתרון לקופ"ג רגילה. מבחינתי אפילו לא אופציה.
      לא בטוח שדמי הניהול עדיפים. אם מדובר באחזקה פסיבית (ללא ריבוי תנועות קניה ומכירה), ברוב מוחלט של המקרים חשבון בנק\בית השקעות יהיה יותר זול. יתכן גם שבסכומים קטנים הקרן תגבה קרוב למקסימום (1.05%).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים