קרן פנסיה

מסלולי השקעה תלויי גיל : שני צדדים למודל

קרנות הפנסיה מחויבות לנהל את כספי המצטרפים החדשים במסלולי השקעה תלויי גיל. לאחרונה פרסמה רשות שוק ההון חוזר המשנה את המודל שהיה קיים עד כה.

רשות שוק ההון פרסמה חוזר חדש המחייב את קרנות הפנסיה לשנות את המודל על פיו מנוהלים מסלולי ההשקעה תלוי גיל, ממודל המבוסס על מדרגות למודל המבוסס קוהרטות.

כזכור החל מינואר 2016 מנוהלים כספי המצטרפים החדשים בקרנות הפנסיה במסלולי השקעה תלויי גיל. לקרנות הפנסיה היתה קיימת האפשרות לנהל את הכספים באחד משני מהמודלים הבאים:

  • שלושה מסלולי ההשקעה תלויי גיל: אחד לחוסכים מתחת לגיל 50, אחד לחוסכים מגיל 50 עד 60 ומסלול שלישי לחוסכים מעבר לגיל 60.
  • סדרה של מסלולי השקעה שיהיו מיועדים לקבוצה של עמיתים שתאריך לידתם מצוי בטווח של 5 שנים לפחות, אך לא יותר מעשר שנים. מודל זה היה קיים בעבר בקרן הפנסיה של הראל ונשאר כיום רק בקרן הפנסיה של מנורה מבטחים.

בהתאם להנחיית האוצר כל עמית שיצטרף לקרן פנסיה, ולא יבחר אחרת, יסווג לאחד המסלולים הרלבנטיים  לפי גילו.

על אף העובדה שקיימים שני מודלים לניהול כספי החוסכים, כל קרנות הפנסיה בחרו במודל הראשון המחלק את החוסכים לשלוש קבוצות גיל באמצעות שלושה מסלולי השקעה ולא במודל השני המחייב הקמה של מספר רחב יותר של מסלולים. למעשה, נכון להיום, את המודל השני אפשר למצוא היום רק בקרן הפנסיה של מנורה מבטחים.

בעבר קרן הפנסיה של הראל ניהלה את הכספים במסלול בהתאם למודל השני, אך היא בחרה לסגור את המסלולים ולעבור לפורמט הסטנדרטי.

מה ההבדלים בין שני המודלים של מסלולי ההשקעה

למרות שמדובר בשני מודלים לניהול מסלולים תלויי גיל, המודלים פועלים בצורה שונה. במודל הראשון בו הוקמו שלושה מסלולי השקעה עובר העמית לאורך שנות החיסכון בין מסלולי ההשקעה השונים. קרן הפנסיה צריכה לנהל מנגנון המעביר את החוסכים, שהגיעו לגיל הנקוב, למסלול השקעות בעל רמת סיכון נמוכה יותר.

להעברה בין מסלולים באופן תפעולי קיימת השפעה נרחבת על ניהול הזכויות של החוסכים בקרן הפנסיה והיא עשויה להשפיע על אופן חישוב עלויות הכיסוי הביטוחי ועל דמי הניהול.

מהצד השני, במודל מסלולי יעד לפרישה, העמית אינו עובר בין מסלולי השקעה אלא מסלול ההשקעה מתאים את עצמו לעמיתים. כדי להקטין את רמת הסיכון לא נדרש לבצע פעילות תפעולית על חשבונות העמיתים. קרן הפנסיה פשוט משנה את מדיניות ההשקעה של המסלול.

להבדלים אלו בניהול מסלולי השקעה השפעה רבה, הרבה מעבר לצד התפעולי, על גישת ניהול ההשקעות במודל תלויי הגיל.

מדיניות השקעה במסלולים תלויי גיל

מבדיקה שנעשתה בעבר נמצא כי למעלה מ- 90% מהחוסכים בקרנות הפנסיה נמצאים במסלולי השקעה כללים. מטרת האוצר בפתיחת מסלולי השקעה תלויי גיל הייתה להתאים את רמת הסיכון במסלול ההשקעה לגיל החוסכים ולהעדפותיהם ולהקטין את רמת הסיכון של החוסכים המתקרבים לגיל פרישה.

מסלול כללי

כאשר מיישמים את המודל באמצעות שלושה מסלולי השקעה נותנים מענה חלקי בלבד לדרישת האוצר. קבוצת החוסכים הגדולה ביותר בקרנות הפנסיה נמצאת במסלול השקעה לעמיתים אשר גילם אינו עולה על 50, במסלול זה מנוהלים כיום כספי חוסכים בני 25 לצד חוסכים בני 45 ו- 50. שלושים שנות חיסכון פנסיוני.

כתוצאה ממעבר לניהול כספים במסלול אחד עלתה רמת הסיכון במסלול ההשקעה תלוי הגיל לעומת רמת הסיכון שהייתה קיימת עד כה במסלול הכללי. כך שחוסכים המתקרבים לגיל 50 יחשפו לשיעור גבוה יותר של מניות מזה אליו נחשפו בעבר.

>>>קריאה נוספת : חוסכים שרוצים להגדיל את רמת הסיכון יכולים לבחור במסלול מניות בקרן הפנסיה

מידי ינואר מפרסמות קרנות הפנסיה את מדיניות ההשקעה החזויה, בעוד שעל פי מדיניות ההשקעה שיעור השקעה במניות במסלול הכללי עומד על כ- 44%, שיעור ההשקעה במניות במסלול תלוי הגיל גבוהה הרבה יותר ועומד על 53%.

מסלול כללי מסלול תלוי גיל לעמיתים שגילם אינו עולה על 50
44% 53%

מהצד השני כאשר מנהלים את כספי החוסכים באמצעות סדרה של מסלולי השקעה המיועדים לעמיתים שתאריך לידתם מצוי בטווח של 5 שנים לפחות, קיימים עבור אותו טווח גילאים, 21 עד 50, 7 מסלולי השקעה בעלי חשיפה שונה למניות. לדוגמא מתוך מדיניות ההשקעה של מבטחים החדשה:

עבור החוסכים שמתקרבים לגיל 50 החשיפה למניות תעמוד על 30% או 40% ועבור החוסכים בגילאים הצעירים אחוז החשיפה למניות יהיה גבוה יותר ויאפשר להם להשיג תשואה גבוהה יותר בשוק ההון.

שם המסלולחשיפה למניות
כללי44%
יעד לפרישה 202519%
יעד לפרישה 203028%
יעד לפרישה 203537%
יעד לפרישה 204043%
יעד לפרישה 204545%
יעד לפרישה 205047%
יעד לפרישה 205550%
יעד לפרישה 206052%
יעד לפרישה 206553%

חלוקת קבוצת החוסכים עד לגיל 50 על פני מספר גדול יותר של מסלולי השקעה מאפשרת התאמה נכונה יותר של מדיניות ההשקעה לפרופיל החוסכים ולטווח שנותר להם עד הפרישה תוך מתן מענה נכון וראוי לכוונת האוצר.

ומה יקרה במשבר הבא?

"הטעות הראשונה שהתרחשה בשוק הגמל בשנת 2008 הייתה שחוסכים מבוגרים הגיעו לתחילת הירידות בשווקים שהם נמצאים במסלולי השקעה שאינם מתאימים לפרופיל הסיכון שלהם. בדיעבד, הטעות השנייה הייתה שחוסכים אלה, שנבהלו מהירידות באוקטובר, העבירו את כספם לקופות סולידיות, לא נהנו מהתיקון – והנציחו את הפסד."(TheMarker)

בהקמת מסלולי השקעה תלויי גיל שאף האוצר להקטין את רמת הסיכון בתיק החוסכים בהתאם למאפיינים האישים שלהם, לדוגמא שנת לידה.
כאשר בוחנים את מדיניות ההשקעה של שלושת מסלולי ההשקעה תלוי הגיל רואים כי אכן קיימת ירידה לאורך שנות החיסכון בשיעור החשיפה למניות, אך האם היא מספקת?

שם המסלולכלליעד 5050-6060+
חשיפה למניות44%53%42%26%

שיעור החשיפה למניות יורד עם השנים מ- 53% ל- 22%. האם חוסכת בת 64 יכולה להיות רגועה עם שיעור חשיפה למניות שעומד על 22%?

משבר


מקור

זוכרים את הטעות השנייה של החוסכים? המעבר בין הקופות לאחר הירידות הנציח את הפסד והוביל למעשה להפסד כפול. הפסד ראשון בירידות החזקות, והפסד שני בעליות שבאו לאחריהן.
ניקח, לדוגמא, חוסך שבעיצומו של המשבר חגג יום הולדת 60. בתוך פחות מחודש כספיו יעברו ממסלול בעל חשיפה למניות של 42% למסלול עם חשיפה של 22%.
האם מאפייניו האישים של החוסך השתנו במהלך אותו חודש בו חגג יום הולדת 60? סביר להניח שלא. אך כעת יהיה קשה הרבה יותר לכסות על ההפסד.

מסלולי היעד פותרים לחוסך את הדילמה, מכיוון ויש יותר מסלולי השקעה תלויי גיל ניתן לבצע החלקה של שיעור החשיפה למניות לאורך שנות החיסכון. החוסכים יורדים משיעור חשיפה של מניות של 40% ו- 30% ולאחר מכן 20%.

בשורה התחתונה

מטרת האוצר בהקמת מסלולי השקעה תלויי גיל הייתה להתאים לחוסך את רמת הסיכון במסלול ההשקעה למאפייניו האישים, לרבות גילו. בישום המודל באמצעות מספר גדול יותר של מסלולי השקעה ניתן לבצע התאמה נכונה יותר של מדיניות ההשקעה לאורך שנות החיסכון. כאשר החוסכים הצעירים זוכים למנה גדולה יותר של נכסי סיכון ואילו רמת התנודתיות בקרב החוסכים שעומדים לפני הפרישה היא מינימלית.

(פורסם במקור במגזין עדיף)

מקור התמונה

רוצים להגיע עם יותר כסף לפנסיה?
רוצים להפסיק לפחד מהחיסכון הפנסיוני?
קורס הפנסיה הדיגיטלי של : פנסיוני להבין את הפנסיה הוא הפתרון עבורכם
כנסו לקורס הפנסיה הדיגיטלי שלנו https://pensuni.com/?page_id=7203

מסלולי השקעה תלויי גיל : שני צדדים למודל by

נדב טסלר

נדב טסלר, מתכנן פרישה, משמש כסמנכ"ל מקצועי בקוואליטי שירותים פיננסים לשעבר סמנכ"ל מקצועי בהלמן אלדובי קופות גמל ופנסיה, ומנהל המוצר באגף השיווק במנורה מבטחים. מרצה כיום במכללת נתניה ומכללה לפיננסים BDO. בעל הבלוג : פנסיוני, להבין את הפנסיה. לנדב תואר M.A במנהל עסקים מהמכללה למנהל, B.A במנהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון והוא מחזיק רישיון סוכן ביטוח פנסיוני מטעם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

תגובות

  1. היי נדב. צדק רב בדבריך. אגב בשיטת הפניקס מצב זה של ירידה חדה בהחזקה מנייתית נפתר. בכך שבכל יום הולדת של העמית ישנה ירידה מסוימת באחוז המניות. וכך ישנה ירידה מתמדת באמת הסיכון. ולא בכל 10 שנים או יותר.
    תודה על טורים חכמים

    1. תודה רבה על המידע איתן,

      דרך הגב, שיטת הפניקס לא הוכרה על ידי האוצר כמסלול השקעה תלוי גיל ולכן הפניקס ישמו את המודל באמצעות שלושה מסלולי השקעה ושיטת הפניקס נסגרה בפני חוסכים חדשים.

      1. מעניין, מדוע שיטת הפניקס לא הוכרה כמסלול השקעה תלוי גיל? על פנוי היא אפילו יותר עדיפה מסדרת המסלולים של העמיתים בטווח 5-10 שנים (שהרי האיזון משתנה כל שנה). אני אגב נמצא בשיטת הפניקס שנים, זה הדבר הכי קרוב למה שאעשה כשיהיה IRA.

  2. תודה על הפוסט!
    בסופו של דבר – הכל הימורים. גם בשיטה השניה החשיפה למניות ביעד הפרישה הכי קרוב (2030) עומדת על 30%, שהוא קטן מהמסלול הכללי בדוגמא (37%) אבל גדול מהמסלול לבני 60 (22%). כך שאם מתרחשת נפילה בטווח קרוב לפרישה, דווקא בשיטה השניה ההפסד יהיה גדול יותר.
    אם כבר, אני חושב שדווקא בשיטה בה יש יותר מעברים בין מסלולים, הסיכון יותר גדול יחסית, כי יש יותר אפשרויות להנצחת הפסדים.
    כנראה שמי שבאמת רוצה שקט נפשי צריך לעבור למסלול סולידי 5-10 שנים לפני הפרישה, בזמן רגוע בשוק המניות (וגם אז – לוקח כמה ימי עסקים לעשות את המעבר בפועל, ולך תדע אם משהו לא יקרה בדיוק בזמן הזה…)

    1. תודה רבע רועי,

      שים לב שהמסלול הקצר ביותר במסלולי יעד לפרישה הוא לא 2030 אלא 2020 (לא מופיע בכתבה) ובו רמת החשיפה למניות נמוכה יותר ועומדת היום, בשנת 2016, על 10%.

      במחקר שעשו במנורה מבטחים, התשואה הגבוהה ביותר היא כמובן במסלול שבו רמת הסיכון אינה יורדת, אך קיים החשש (ותמיד יש את החשש) שממשבר כזה יגיע באיזה באיזה שלב. וככל שהמשבר קרוב יותר לגיל הפרישה הפגיעה חמורה יותר. אתה יכל לקרוא על המחקר בקישור הזה :
      https://pensuni.com/?p=2548

      1. תודה.
        רק עכשיו הסתבר לי שבקריאה הקודמת שלי לא הבנתי נכון את שיטת מסלולי היעד. אז בעצם, מכיון שבשיטת מסלולי היעד ההשקעה מנוהלת בצורה דינמית לפי גיל הפרישה, ניתן להניח שבמצב של משבר כלכלי מנהלי הקרן יעבדו בצורה חכמה כדי למזער נזקים (למשל: דחיית הקטנת החשיפה למניות עד שהרווחים יכסו את הנפילה).
        עכשיו נשאלת השאלה האם היתרון של שיטת מסלולי היעד על פני 3 מסלולים קבועים מצדיקה מעבר לקרן פנסיה אחרת…

        1. אני די בטוח שההנחה שלך לגבי פעולת הקרנות במשבר כלכלי שגויה. בכל נקודה נתונה במשבר אף אחד לא יודע אם הוא עדיין נמשך, וגם כשהשוק חוזר לעלות אף אחד לא יודע מתי הוורחים יכסו על הנפילה, ומאד יכול להיות שיהיו עוד משברים לפני. ראה למשל את השוק של יפן. אחוז גבוה של חשיפה למניות מגדיל את הסיכון שלך בכל רגע נתון (בלי קשר למשבר כזה או אחר שקרה או לא קרה), ואתה לא יכול להשאיר קבוצת חוסכים בסיכון כזה רק כי אתה מקווה שתבוא עליה שתכסה על ההפסד.

          1. לא הבנתי כ"כ את התגובה שלך. ספציפית, לא הבנתי את הדוגמא שלך על יפן. "אחוז גבוה של חשיפה למניות מגדיל את הסיכון" זה דבר נכון בכל שוק מניות. וברור שאף אחד לא יודע לנבא את העתיד, אבל דוגמאות העבר מראות שאחרי משבר בד"כ מגיעה עליה והשוק חוזר לרמתו המקורית. ההבנה שלי בשוק ההון היא בסיסית ובשביל זה יש אנשי מקצוע, אבל ההמלצה שבזמן משבר עדיף להישאר בשוק ולחכות לעליה מאשר לצאת מהשוק ולקבע את ההפסדים היא די כלל אצבע. ככה פעלו מנהלי הקרנות והקופות בזמן המשבר של 2008, ולכן החוסכים שבחרו למשוך את הכספים הפסידו כספים, לעומת החוסכים שלא משכו את כספיהם.

            1. יפן היא מקרה ידוע של משבר שהשוק מעולם לא התאושש ממנו – מדד הניקיי כיום הוא קצת יותר מחצי ממה שהיה לפני יותר מ-27 שנה! מיותר לציין שיפן ידעה משברים גדולים בתקופה הזו (למשל 2000 ו-2008), מה שמדגים את הנקודה שבזמן ההמתנה להתאוששות ממשבר אחד יכולים לבוא משברים אחרים.

              בהתאם לזאת, לא הגיוני שמנהל קרן פנסיה ידחה את הקטנת החשיפה למניות מהסיבה הפשוטה שאין לו דרך לדעת כמה זמן יהיה צריך לחכות לאותה התאוששות, ואתה לא יכול להשאיר חוסכים ברמת סיכון שלא מתאימה להם (מנהל קרן ביפן היה משאיר בני 60 באותה רמת סיכון של בני 30 לפי ההגיון הזה – הוא עדיין מחכה להתאוששות).

              לגבי מנהלי הקרנות והקופות בזמן המשבר, רוב המסלולים למיטב הבנתי ממילא מגדירים את אחוזי החשיפה למניות (לעומת אגח) כך שהם לא עשו שום דבר מיוחד. ודאי שבמקרה של המסלולים תלויי הגיל רמת החשיפה תשאר זהה (מה שאומר בד"כ שהם ימכרו אג"חים ויקנו מניות כדי להחזיר את היחס לפני המשבר, מה שנקרא איזון מחדש).

              אכן כפי שאמרת, מי שיכנס לפאניקה ויצא מהשוק סביר שיקבע את ההפסד, אם כי תאורטית יכול להיות שגם אדם ממושמע שדבק בתכנית שלו לא יצליח להתאושש. היופי במסלולי ההשקעה מותאמי הגיל הוא שהם ממזערים את הסיכוי לכך, שכן ככל שחשיפתו של פלוני למשבר גבוהה יותר (אחוזי מניות גבוהים), כך גילו נמוך יותר ובהתאם הזמן שיש ברשותו להתאושש מהמשבר רב יותר.

              1. תודה על הפירוט, החכמתי.

                אני מסכים שמסלולי ההשקעה מותאמי הגיל (הרגילים) הם פתרון טוב, אבל הבעיה שלי איתם היא עם ה"אוטומטיות" שבהם. זה אולי מקרה קצה, אבל תחשוב שמישהו מועבר אוטומטית למסלול הבא (עם פחות חשיפה למניות) בזמן משבר כלכלי – זה בעצם מקבע לו הפסדים. לכן אני חושב שבשיטה האחרת של מסלולי היעד אולי מנהלי הקרנות יבחרו לנהל את המשבר בצורה אחרת וידחו את הקטנת החשיפה למניות כדי לא לקבע הפסדים. אבל גם בזה יש בעייתיות, כמו שהסברת…

                1. אני חושב שככל שהמסלול רציף יותר, הבעיה קטנה יותר. כשעוברים באופן חד ממסלול "עד 50" למסלול 50-60 ומורידים ביום אחד 12% אחוזי חשיפה זו בעיה. הבעיה קטנה קצת יותר בסדרת המסלולים בטווח 5-10 שנים אבל גם שם יכול הפיזור להשתנות ביום אחד ב-10%.

                  לעומת זאת, אני בשיטת הפניקס שמשנה את הפיזור שלה כל שנה (לדעתי באחוז-שניים בערך), ואז אם נניח לקח שנתיים להתאושש מהמשבר, קיבעתי רק 2-4% מההפדסים שלי.

  3. יישר כוח על ההסברים, על האתר המדהים שלך!!!.
    רציתי לשאול, אם איזון אקטוארי הוא ערבות הדדית יחסית לביטוחים שיש לכל חוסך פנסיוני. אז למה מי שכבר לא מבוטח, למשל אני מפאת גילי המתקדם, אז למה אני משלמת כל כך הרבה כסף עבור איזון אקטוארי שזה בעצם מקריי ביטוח של אחרים כאשר לי כבר אין ביטוחים?

    1. חג שמח רות,

      קרן הפנסיה מבוססת על ערבות ההדדית לטוב ולרע. בטוב עלות הכיסוי הביטוחי זולה יותר, עודפים מתחלקים בין כל החברים בקרן. ברע, כל העמיתים הלא פעילים ומקבלי הקצבאות לוקחים חלק בגרעון האקטוארי.

      עוד אפשר לקרוא על כך כאן https://pensuni.com/?p=1992

  4. שלום נדב,
    מה קורה עם משתתפות ברווחים – האם גם מחוייבים לעבור לנהל לפי מודל תלוי גיל ?
    האם חוזר האוצר חל גם על המשתתפות ?
    איפה ניתן למצוא את החוזר של האוצר ?
    תודה מראש

  5. הי נדב
    הטבלה של מנורה שהבאת כדוגמה לא מובנת לי . איך קוראים את הטבלה ואת הנתונים שבה . אפשר לפרוש מגיל 60 ואילך אז איך יודעים מהו יעד הפרישה מראש ? מי שהצטרף בגיל 25 לדוגמה יכול גם לפרוש בגיל 80 תאורטית .
    כמו כן לא הבנתי איך מגיעים בחישוב לגיל 21 או גיל 50 ואיך 7 מסלולי השקעה ? – "עבור אותו טווח גילאים, 21 עד 50, 7 מסלולי השקעה"
    אם אפשר לתת דוגמה איך מחשבים זה יכול בהחלט לעזור להבנה
    תודה

    1. במנורה יש סדרה של מסלולים "תלוי גיל", כאשר המטרה היא שהחוסך מגדיר מתי הוא מתכנן לפרוש ובהתאם לכך בוחר את המסלול הרלוונטי עבורו,
      רמת הסיכון במסלול תלך ותקטן ככל שיתקרב אותו מועד, במידה ויגיע המועד והפורש לא יוצא לפנסיה המסלול בסופו של דבר נסגר והחוסך עובר למסלול הבא בתור.

      הטבלה ממחישה את השינוי ברמת החשיפה למניות בהתאם ליעד הפרישה

  6. הי נדב
    האם השנוי יחול רק על מצטרפים חדשים , ומה יקרה בניוד של כספים לעמית קיים ?
    תודה

  7. הי נדב
    אם ניקח לדוגמה יעד לפרישה 2065 שמתחיל עם חשיפה של 53% למניות
    האם מתאריך ההצטרפות של העמית תתעדכן מדיניות ההשקעה במסלול הזה כל חמש שנים עד 2065 ?
    תודה

להגיב על רועי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

Back to top button